רב"ט שוטה מירילאשווילי ז"ל

קורות חיים

שוטה, בן רחל ובן-ציון, נולד ביום כ"ד בטבת תש"ז (16.2.1947) בעיר קולאשי בגרוזיה, בברית-המועצות. שוטה רכש את השכלתו בעירו ושם אף נשא לו אשה. הוא היה גבר בריא וחזק בגופו וכאשר התעוררו רגשות אנטישמיים בגרוזיה הגן על היהודים בעירו מפני התנכלות בריונים. שוטה עלה ארצה עם משפחתו בשנת תשל"ה. הוריו השתקעו באשדוד ואילו הוא, אשתו ושני ילדיהם התגוררו בקרית-אתא.

שוטה גויס לצה"ל בתחילת דצמבר 1976 ולאחר הטירונות וסיום קורס ללימוד השפה העברית הועבר לשירות מילואים, תחילה בחיל התותחנים ואחר-כך הוצב לחיל השריון. לאחר השחרור מהשירות הסדיר נתקבל שוטה לתעשיה הצבאית. כשפרצה מלחמת "שלום הגליל" מיהר שוטה להתייצב ביחידתו אף בטרם הגיע אליו צו הגיוס.

ביום י"ט בסיון תשמ"ב (10.6.1982), נפל רב-טוראי שוטה בקרב בלבנון במבצע "שלום הגליל" והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי באשדוד. הניח אשה ושני בנים, הורים 3 אחיות ואח.

במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: "היה חייל מסור ואחראי אשר מילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. היה אהוב על מפקידו וחבריו". ואילו מפקדו כתב: "שוטה היה אפסנאי ביחידה, אהוב ומקובל, דואג לפרט ועשה רבות למתן שירותים טובים לחייליו... ביצע את המוטל עליו בצורה טובה מאד ותפקד בשעות הלחימה ביעילות".

החיל שלא חזר / מירילשוילי רחל. אני אמא, אני אמו של שוטה-החייל שלא חזר מבטי נישא למרחוק אך עייני אינן רואות אותך. האם הנך שוכב פצוע בהריסות שמסביבך? האם הנך צמא למים בעודי רחוקה ממך? חזור אלי מהר-שוטה בני, בבית ממתינה לך אמך לבנת השיער. המחשבות עליך, הן שהלבינו את שערותי, ואת אביך הזקינו בטרם עת. ליבנו נשבר בידענו שלא נשוב לראותך שוב. אהבת מולדת חרוטה על ליבך, תורת אימך עומדת מול עיניך, המלחמה בטרור קשה היא, אך חזור מהר בבקשה, הוריך מחכים לך. נפלת על אדמת אוייב-איש חייל לא מתת, לא מתת, הנך תמיד חיי וקיים, נר התמיד ידלק לעד לזיכרך, חזור מהר שוטה בני, הוריך ממתינים לך. שוטה, מותך לא היה לשוא נפלת למען קדושת המולדת, מוות שכזה הוא מוות גיבורים. הוריך מחכים לך.