רס"מ שמשון סתלקול ז"ל

קורות חיים

שמשון, בן דליה וראובן, נולד בחולון בט' בסיוון תשכ"ז (17.6.1967). בן בכור במשפחתו; אחיהם של ציון, שרון ונורית.

שמשון למד בבית הספר היסודי "טוקהיר" בפרדס חנה ובתיכון "ניר העמק" בעפולה. את שירותו הצבאי עשה במשמר הגבול, בתפקיד מפקד מחלקה.

לאחר שירותו הצבאי, בחודש יוני 1990, שמשון התגייס לשירות בתי הסוהר. בתחילה שירת בבית הסוהר איילון (רמלה), ולאחר שנשא לאישה את סיגל, בשנת 1992, עבר לשרת בבית הסוהר אשמורת, בתפקידי ביטחון. שמשון נודע בתור איש משפחה למופת, אשר דאג לכלל משפחתו ­ היה בן ואח מסור ודואג, בעל אוהב לרעייתו ואב נפלא לשלוש בנותיו ­ ליאור, הודיה ובת­שבע. "הוא היווה דוגמא ומופת לסביבתו", מספרים קרוביו, "תמיד הקרין אור ואהבה, תמיד ידע לתת עצות נכונות ולכוון את דרכנו".

ציון, אחיו של שמשון, מספר: "לי, באופן אישי, שמשון היה תמיד הדמות שרציתי לחקות. שאפתי תמיד ללכת בדרכו. כבר בתקופת נעוריי, בחרתי ללמוד בבית הספר התיכון בו שמשון למד, וזאת מתוך רצון להזדהות עמו ולהתחקות אחר דרכו".

שמשון ראה בעבודתו בבית הסוהר ובאנשי הסגל ­ בית ומשפחה. באשמורת הוא קשר, כהרגלו, קשרי אנוש חמים ועמוקים, עם סוהרים ואסירים כאחד, ולכן כשעקר לקריית­ים עם משפחתו, בחר להמשיך לשרת באותה היחידה ולא להחליפה באחרת.

שמשון תמיד בלט בחביבותו ובדרך הארץ בה הלך. תמיד היה אהוד על חברים ומכרים ­ אדם צנוע, נעים כלפי כל, אשר בשנים האחרונות לחייו חזר בתשובה והקפיד בקיום תורה ומצוות. בצד התעמקותו בענייני הרוח, שמשון נותר מעורה ב"רזי העולם הגשמי", כפי שהעידו חבריו לעבודה. הוא היה משחק עמם כדורגל וכדורסל בבית הסוהר, ונותר, באופן כללי, "חברהמן" כתמיד ואף למעלה מזה.

ממכתבו של אסיר באשמורת לרעייתו של שמשון: "...אפילו כשהיה צריך מדי פעם (שמשון) לומר מילה קשה לאסיר, כחלק מתפקידו, היה עושה זאת כאב המוכיח את בנו".

ביום רביעי כ"ח בניסן תשס"ב (10.4.2002) נהרג שמשון בפיגוע טרור. מחבל מתאבד פוצץ את עצמו באוטובוס של "אגד" בצומת יגור, וגרם עקב כך למותם של תשעה בני אדם, ביניהם שמשון, ולפציעתם של עשרות נוספים.

שמשון היה בן 35 במותו. הותיר אישה ושלוש בנות, הורים ואחים. הוא הובא למנוחת עולם בבית העלמין הצבאי "אפק" שבצור­שלום.

על רגעיו האחרונים סיפר רבה של קרית ים, הרב יעקב לוי אליישיב: "שמשון כמו הכין את פרידתו. בלילה שלפני, למד עם בנותיו והשכיבן לישון; קנה והשלים את צרכי השבת הקרובה; ובבית המדרש ­ מילא את מקום הרב שנעדר ולימד הלכות שבת. שש שנים עבד את בוראו מאז שב לתורה ולכל מצוותיה, ובהגיע השנה השביעית, שב לעולם שכולו שבת, שבת ויינפש".

בבית הסוהר אשמורת הוקמה אנדרטה לזכרו של שמשון, ולזכר שני סוהרים נוספים.

מתוך דברי הספד לשמשון: "...ואתה עדיין צעיר, בתחילת דרך החיים, היית חבר לכולם, שתמיד אהב לעזור ואף פעם לא אמר לא. תמיד צחקת ולא התלוננת ...אהבת את החיים, המשפחה והילדים, ידעת לכבד את כולם ולחיות עם כולם ...יום פטירתך הוא היום בו נפלו עלינו השמיים".