קורות חיים
יואל (קלמי), בן אסתר וסלבו, נולד ביום י"ח בשבט תשי"ב (14.2.1952) באלכסנדריה שבמצרים ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשי"ז (1957). המשפחה השתקעה באזור הקריות שליד חיפה ושם עברו עליו ימי נערותו ובחרותו. יואל סיים את חוק לימודיו בבית-הספר העממי על-שם שפרינצק בקרית-אתא. למרות שלא נמנה עם התלמידים המתקשים בכיתה, החליט שלא להמשיך בלימודים עיוניים ותחת זאת ללמוד מקצוע. הוא למד שנה בבית-ספר למקצועות-תעופה בחיפה ואחרי-כן נתקבל לבית-הספר התעשייתי של חברת "דשנים וכימיקלים" בחיפה, שם למד שנתיים במגמה של מסגרות מכנית.
בתקופת הלימודים היה יואל חבר בתנועת הנוער העובד והלומד ונטל חלק בכל פעולות הגדנ"ע. הוא היה ספורטאי פעיל ושיחק במשך שנתיים ככדורגלן מן המניין בקבוצת "מכבי" חיפה. לפני גיוסו עבד כמסגר בחברת "דשנים וכימיקלים".
יואל גויס לצה"ל בנובמבר של שנת 1970, ויחד עם חבריו לגרעין "נוה" התנדב לנח"ל. לאחר שסיים את הטירונות והוסמך כרובאי, השלים קורס רגמים 81 מ"מ ויצא לשל"ת במושב נוה-איתן בבקעת בית-שאן. תוך כדי השירות עבר יואל הסבה מקצועית לשריון, השלים קורס למקצועות טנק והוסמך כטען-קשר. על חלקו בפעילות מבצעית הוענק לו "אות השירות המבצעי". חבריו ליחידה הכירוהו כעלם חסון ומוצק וחייל טוב והם אהבוהו ובקשו את קרבתו.
כשפרצה מלחמת יום הכיפורים הוזעק יואל ליחידתו ויחד אתה עבר את מוראות קרבות הבלימה והפריצה העזים נגד המצרים בחזית סיני.
ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973), בקרבות על מוצב "חמוטל" נפגע הטנק שלו מטיל נ"ט והוא נפל. תחילה הוכרז כנעדר ורק לאחר זמן זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו הורים שתי אחיות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. שמו מונצח בחוברת שהוציאה לאור המועצה האזורית של בקעת בית-שאן, לזכר אנשי האזור ובניו, שנפלו במלחמת יום הכיפורים.