תפריט נגישות

טוראי אברהם צבי הרשקה ארליך ז"ל

אברהם ארליך
בן 30 בנפלו
בן רבקה ויוסף
נולד ברוסיה
בכ"ט בטבת תרע"ח, 13/1/1918
שרת בגבעתי - תש"ח, חיל השריון
יחידה: גד' 54, קהנ"ר 54
נפל בקרב
בט"ז בתשרי תש"ט, 19/10/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: חוליקאת
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: כפר ורבורג

קורות חיים

בן יוסף ורבקה. נולד ב-13 בינואר 1918 בעיר קורסק שברוסיה למשפחת מהגרים מפולין. בשנת 1922 עבר עם הוריו לפולין, לעיר זמושץ, מחוז לובלין. עם גמר בית- הספר העממי הממשלתי נכנס לבית-ספר תיכוני של הקהילה היהודית. לפי עדות מוריו היה תלמיד ראשון בגימנסיה ואת בחינות-הבגרות עבר בהצלחה רבה, ויושב- ראש הועדה הדגיש באופן רשמי את הצטיינותו. בגלל חוסר אמצעים הוכרח לעסוק שנה בהוראה כדי שיוכל להמשיך בלימודים.

בשנת-הלימודים 1938-1939 נתקבל לבית-הספר החקלאי הגבוה שבוארשה על סמך תחרות תעודות. באותו זמן הגיעה השתוללות האנדקים לשיאה. הם התנקשו ממש בחיי הסטודנטים היהודים. באחת מהתנקשויות אלו מת חברו והוא עצמו נפל למשכב לזמן ממושך מחמת שטף דם בכליות.

בסתיו 1939 התגלגל והגיע לשטח הכיבוש הרוסי וקיבל עבודה כמורה בבית-ספר עממי בשויסלוץ מחוז ביאליסטוק, בכיתות ו', ז'. בגלל סירובו לקבל פספורט סובייטי גורש לצפון-רוסיה, ליערות וולוגדה. 15 חודש עשה בגירוש, עבד עבודה קשה תוך כדי הזנה גרועה וחוסר חופש מוחלט. עם התקרב הגרמנים נדד דרומה לתוך ערבות אוזבקיסטן במגמה לעבור את הגבול ולהגיע לארץ. אחרי שנה וחצי של נדודים, עבודה בקולחוזים, חוסר-לחם וקורת-גג, הועבר על-ידי הרוסים לפרס, עם 400 יהודי תורכיסטן, לצבא אנדרס. בטהרן התקשר עם המשרד הארצישראלי וביולי 1942 הגיע לארץ.

כחניך בתנועת הנוער של ארץ-ישראל העובדת הלך לקיבוץ "עין-הים" בעתלית. שם נשא אשה ושם גם נולדה לו בת. בקיבוץ היה פעיל מאד בועדת הבטחון ואף נשלח לקורסים שונים והיה למ"כ. אחרי 5 שנות שהותו בקיבוץ החליט לעבור העירה כדי להמשיך בלימודים. עבד שנתים כפועל-בנין ונתקבל כתלמיד בטכניון. בינתים פרצה מלחמת-השחרור, ועל אף היותו בעל זכות לשירות חלקי, וביחוד בגלל מחלת אשתו, התגייס לשירות פעיל וצורף לגדוד בחטיבת "גבעתי", רבת הפעלים והקרבות.

השתתף בקרבות רבים ונפל ליד חוליקאת בקרב המכריע לפריצת הדרך לנגב, שהוכתר כנצחון, ביום ט"ז בתשרי תש"ט (19.10.1948). נקבר למחרתו בכפר-ורבורג.

היה צנוע, טוב-לב, אוהב אדם ומסור למשפחתו. לעולם לא הבליט את עצמו, אם כי היה בעל ידיעות רחבות. לא דרש דבר לעצמו ונבון להושיט עזרה לכל דורש.

בניית אתרים: