תפריט נגישות

טוראי נסים אקבל ז"ל

נסים אקבל
בן 19 בנפלו
בן שושנה ושלמה
נולד בתורכיה-איסטנבול
בכ"א בשבט תשט"ו, 13/2/1955
שרת בחטיבת גולני
יחידה: מפח"ט
התגייס ב-מאי 1973
נפל בעת שירותו
בט"ו באדר תשל"ד, 9/3/1974
מקום נפילה: קרית חיים
באזור חיפה,כרמל וגליל מערבי
מקום קבורה: קרית אתא
הותיר: הורים, שלושה אחים, ושתי אחיות

קורות חיים

נסים, בן שושנה ושלמה, נולד ביום כ"א בשבט תשט"ו (13.2.1955) באיסטנבול שבתורכיה. הוא היה בן חודש וחצי כשעלתה המשפחה ארצה והשתקעה בעכו, וכאשר היה בן חמש עבר עם משפחתו לקרית-אתא, ובה למד בבית הספר העממי "לוחמי הגיטאות". עלם חברותי היה נסים, ישר-הליכות, טוב-לב ומסור למשפחתו מאוד. תמיד היה נכון לטפל באחיו ובאחיותיו הצעירים ממנו, כדי לשחרר את אמו לזמן-מה. הפסוק השגור בפיו היה: "תלכי לטייל, אני אשאר עם הילדים". בגיל אחת-עשרה החל נסים לשחק בכדורגל ועד מהרה בלט כשחקן מוכשר. הוא שיחק בקבוצת הנוער של קרית אתא ובשנת 1971 קיבל מגן, כהערכה על תרומתו לקבוצה. בגיל שש-עשרה עבר נסים לקבוצת הבוגרים של בית"ר נצרת-עלית. נסים הרבה לקרוא ספרות על כדורגל, וקבוצתו (בה היה קיצוני שמאלי) עלתה עד מהרה, והגיעה לליגה ג', בעיקר בזכות משחקו המעולה. הוא היה עלם חברותי, חייכן וחביב על הכל, רקדן מעולה, אהב לשמוע מוסיקת פופ ומוסיקה יוונית, הצטיין בתיפוף והרבה לרקוד במועדון בית נגלר, שם היה מהטובים והחביבים שבין הרוקדים. נסים למד מסגרות בבית-הספר המקצועי "אגד" בעיר-גנים ועבד במקצועו עד שנקרא לשרת בצה"ל.

נסים גויס לצה"ל בתחילת מאי 1973. הוא עבר את האימון הבסיסי בציון גבוה והוצב ליחידה כרובאי. אותה עת רותק אחיו הבכור למשכבו, ונסים הפך למבוגר בין אחיו ואחיותיו והוטל עליו התפקיד, שאחיו הגדול לא יכול היה למלא עוד. ביום ט"ו באדר תשל"ד (9.3.1974) בעת אחת מחופשותיו, יצא נסים עם אחותו רבקה לרקוד במועדון בקרית-חיים. בדרך בחזרה לביתם החליטו לעצור מכונית שתסיעם הביתה. בצומת קרית-ביאליק עצרה מכונית למענם, כאשר עמדו השניים להיכנס לתוכה עברה משאית, פגעה בהם והרגה את שניהם. הוא הובא לקבורה בבית-הקברות בקרית-אתא. השאיר הורים, שלושה אחים ושתי אחיות.

במכתבו אל המשפחה האבלה כתב מפקד היחידה: "כמפקדיו, כחבריו וכמוקירי זכרו של נסים אקבל ז"ל, הננו משתתפים בצערכם על מותו הטרגי של בנכם היקר מכל. החייל נסים אקבל היה מוכר לכולנו כחייל שקט, נוח וממושמע. הוא היה אהוב על חבריו, שקבלו את מותו הטרגי כמהלומה קשה ובצער עמוק. קבלו נא את תנחומינו הכנים על מותו ללא עת של בנכם האהוב. מי יתן ולא תדעו צער לעולם".

בניית אתרים: