תפריט נגישות

רב"ט נחום נפתלי ז"ל

נחום נפתלי
בן 19 בנפלו
בן צפורה ויעקב
נולד בחיפה
בכ' בתמוז תשי"ד, 31/7/1954
התגורר בחיפה
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 14, גד' 184
התגייס ב-5.11.1972
נפל בקרב
בי' בתשרי תשל"ד, 6/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: קנטרה
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: חיפה
הותיר: הורים, שתי אחיות - בלהה ואסתר ואח - יצחק

קורות חיים

נחום, בן ציפורה תבדל"א ויעקב ז"ל, נולד ביום כ' בתמוז תשי"ד (31.7.1954) בחיפה. למד בבתי-הספר היסודיים "קישון", ו"גבריאלי" והצטיין בלימודים ובפעילותו החברתית. בבית-הספר התיכון "תיכון חדש" למד במגמה הריאלית ובלט בהישגיו הלימודיים. שטחי התעניינותו ומעורבותו החברתית היו רבים. חברו, מוטי גינסטלר, שליווה אותו בבי"ס היסודי בבי"ס התיכון וגם בצבא כותב: "... נחום מעולם לא למד בצורה שבה המורים ניסו ללמד אותנו. היתה לו שיטה: כל שנה התרכז במקצוע אחד. בכיתה ט' התרכז בטבע, גילה בקיאות מדהימה בצמחים, בבע"ח ובכימיה, וזאת ברמה הרבה יותר גבוהה מזו שנדרשה בבית-הספר. בכיתה י' התעמק בתנ"ך (בלבד), והגיע לבקיאות מדהימה. אחת מדרכי הבילוי החביבות עלינו היתה לצטט פסוק ולנסות לגלות היכן הוא מוזכר מבלי לפתוח את ספר התנ"ך, נחום היה הטוב מבינינו. בכיתה י"א הוא למד מתמטיקה ושוב ברמה הרבה יותר גבוהה מהנדרש. לקראת סוף השנה כבר החל ללמוד מתמטיקה גבוהה..." בהיותו תלמיד מוכשר השתתף בלימודי חוץ בטכניון במקצועות הכימיה, הפיסיקה, והמתמטיקה. בחופשת הקיץ נסע לאוניברסיטת ירושלים להשתתף בחוגי מתמטיקה ומחשבים לנוער שוחר מדע. נחום אהב לקרוא ספרות טובה, לשמוע מוסיקה קלאסית ואת החיפושיות ולשחק שחמט. נחום התגייס לצבא בתחילת נובמבר 1972, ורצונו היה לשרת בשריון, ואומנם הוצב כרובאי חרמ"ש בחיל. במכתבים הרבים ששלח אז להורים ואחיו השתקפה התלהבותו מן המתרחש בחייו החדשים וכך כתב: "גלויה זו אני כותב לכם מרפיח, נשלחתי היום מתל-השומר לאחר שהיה לי מזל גדול, עכשיו אני ברוך השם בשריון. אני שייך לפלוגה א' שהיא הפלוגה הטובה ביותר כאן, והיחידה מתגוררת באוהלים. האוכל כאן מצויין, ועדיין לא התחלנו בטירונות כי אנו בין הראשונים שהגענו לבסיס טירונים זה. בינתיים אנו לומדים על הנשק ושאר דברים הכרחיים בצבא. אין לנו הרבה זמן, אך מסתדרים היטב שלכם באהבה, החייל ה"אמיץ" נחום (7.11.72). כל גישתו לחיים היתה אופטימית היה בעל חוש הומור בלתי רגיל ולמרות התנאים הקשים והלא נוחים בצבא ניסה להפיק תועלת מכל משימה, כך לדוגמא בריצות הארוכות נהג לפתור בעיות מתמטיות מסובכות. נחום נפל בגזרה הצפונית של התעלה בשבת 6.10.73 בשעות הראשונות של המלחמה, וכך כותב על הקרב חברו ליחידה יעקב רביד: "בשבת, לקראת הצהריים קיבלנו פקודת כוננות ספיגה ולהתכונן לפינוי המוצב שלנו "מרתף". העמסנו את כל הציוד על הנגמ"שים והיינו מוכנים לפינוי. ברבע לשתיים החלו מטוסי סוחוי מצריים להפגיז את סביבתנו ובעיקר את המוצב שלנו. נכנסנו לבונקרים וחיכינו להוראות. המפקד הודיע לנו על הקרבות המתנהלים בצפון. מכאן הסקנו שהפעם מתרחשת תקרית אש משותפת בשתי החזיתות אך לא חשבנו לרגע על מלחמה כוללת בקנה מידה כזה. לפני השעה שלוש קיבלנו הוראה לנסוע לעבר מוצב "לחצנית", אשר מתחילת הלחימה לא שמעו ממנו כל אות חיים, משימתנו היתה לפרוץ לעבר המוצב, לחלץ את אנשיו ולפנותם לאחור. הוצאנו את הציוד מהנגמש"ים ויצאנו לכיוון קנטרה. במרחק 5 ק"מ מקנטרה פנה לפתע הנגמ"ש של רוני ימינה וירד מהכביש. הסתבר שרוני הבחין בחי"ר מצרי מתקדם ופנה לעברם במטרה להכנס אתם לקרב. במטח האש הראשון נפגע רוני ונהרג, בעוד שאר הנגמש"ים מישרים קו בהמשיכם בהסתערות, ניהלנו עם המצרים קרב מטווח של 400 מ', כשמסביבנו שורקות בזוקות ומאחורינו נופלים פגזי מרגמות בהסתערות. מספר מקלעים חדלו לירות ולכן עשו הנהגים מלאכה רבה בדורסם את החיילים המצריים ומי שהמקלע שלו חדל לפעול זרק רימונים במהלך הקרב נפגע קשה נחום, שנפטר מאוחר יותר מפצעיו". אבי, חברו ליחידה, כתב לאחר מותו של נחום "... רציתי להגיד לך כמה מילים. רציתי להגיד לך שאני מתגעגע אליך (אתה יכול לצחוק), מתגעגע למשחקי השח ששיחקת עם עצמך, עם צביקה ועם הספר, מתגעגע ל"טוב, אז אני אביא את זה" בויכוחים הקטנים של "מי יביא את הקרח לצידנית", מתגעגע לקצף הגילוח במיכלים הקטנים שאמא שלך היתה שולחת והיית מחלק לנו, מתגעגע באמת, באמת...". נחום הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בחיפה. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב עליו מפקדו הישיר: "היה לוחם מעולה, בעל ידע טכני רב, לחם באומץ לבו בחירוף נפש. ביצע את המוטל עליו לשביעות רצון מפקדיו"; במכתבו של שר הביטחון משה דיין להורים נאמר: "נחום היה אהוד על מפקדיו ועל חבריו לנשק".

בניית אתרים: