חבר יקר,
אני מנסה בכמה מילים לכתוב עליך אך היד רועדת.
לדעת שרק אתמול ישבנו יחד, צחקנו ודיברנו, והנה אתה
כבר לא איתנו אך בתוך ליבנו.
זכיתי להכיר חבר, אח ומפקד שמעבר לדרגות היה הכי חבר שיכולתי להכיר, שאפשר לדבר איתו בלי כל קשר למילואים
על כל בעיה.
הידע והכישרון לדבר ולהעניק ובמיוחד הכיף לתת מעצמך לטובת האחר בכל זמן, הם בלתי נשכחים.
ועכשיו מאותו רגע נורא, אני מתקשה לעכל, מנסה לשחזר איך ולמה ולא מוצא מנוח. מנסה להמשיך אך לא מוצא את הדרך. אין לי דרך אחרת אלא לומר נוח על משכבך בשלום ורק שתדע שחלק ממני הלך איתך.
שלום לך המפקד,
יגאל אלמקייס