אלי,
אלי, אלי, שלא יגמר לעולם.
החייכן המוכשר שכל כך אהבנו כולם.
אלי, חברי וידידי הנאמן,
כל כך צעיר וכל כך מקצוען,
אתה חסר לי וכמוני לכולם.
כל כך מהיר תפיסה, אמין ופרפקציוניסט.
אתה היית שם תמיד, פשוט ההיפך מאגואיסט.
בדיוק כשהרגשת בשל לעסקים ופרשת כנף,
באה קטיושה מחורבנת וקטפה אותך ביעף.
כמה אלפי מיילים טסנו ביחד
כמה שעות ישבנו וחשבנו איך מכמה ברזלים ורעיון
נצליח לפרוץ לעולם ולהסביר שאם מסדרים את
הברזלים נכון, זה עובד ועושה הגיון.
איש משפחה שלא היסס לשים את הקן המשפחתי לפני הכל
ובשביל המשפחה עבד כמו חמור ולא היסס לשאת כל עול.
אהבתך לליבי הייתה מושא להערצה
דעי לך, ליבי, שהוא היה מאוד מרוצה ממה שבך מצא.
אליהו הנביא עלה בסערה השמיימה
כמה נכון הדבר לגביך בהפרש של אלפי שנים
בשני המקרים השארתם אותנו יתומים.
עמוס
חבר לעבודה של אלי