אחי הצעיר והיקר שלי,
יש הרבה דברים שאני רוצה לומר, מילים שנאמרו וכאלה שעדיין לא, מילים שלא נאמרו מהסיבה הפשוטה שלא היה זמן.
שש שנים שלמות אתה צעיר ממני, מספיק זמן כדי להיות אחות בוגרת ומספיק זמן להיות חברה. אבל כל הזמן ובכל תקופה אני זוכרת וחיה את הרגישות הרבה שלך, את החום והאהבה שהפצת לכל עבר, את התבונה הרבה שנשקפה מעיניך ובלטה ובאה לידי ביטוי בכל מעשיך ובקשר עם הסובבים אותך, את התסיסה הגדולה והרצון לחיים טובים ומשופרים, את האנרגיות האין סופיות שלך, את הרצון והנטייה להתחדש כל הזמן.
גם בשנים האחרונות, כשכבר בגרת ויש לאנשים נטייה להתייצב בגיל הזה, כל הזמן חידשת והתחדשת, לימדת ולמדת. בכל פעם שפגשתי אותך היית עסוק במשהו חדש ובכל פעם כולם נסחפו אחריך לפרויקט כזה או אחר וכל פרויקט כזה היה צעד להמשך. הקמת משפחה נהדרת, אתה בן מצוין לאמא שלנו, אתה אבא אוהב וחם לדורון ושי, אתה אח שנמצא תמיד עבור האחים שלך ואתה בן זוג, חבר ובעל מצוין לליבי.
ואז זה קרה, באופן פתאומי ולא ברור, מכניס אותנו למצב ללא שליטה, מבלי לדעת לאן לפנות, מקפיא לנו את החיים ברגע. אידיאליסט ואוהב ארץ שכמוך. מסרת את עצמך לטובת המדינה ברגעי הפריחה הגדולים ביותר שלך. ואתה אפילו לא באמצע החיים. ואנחנו פתאום, מוצאים את עצמנו בסרט שעבורנו היה עד עתה חלק מהסטטיסטיקה. בסרט הזה אתה מבין , יום אחד אנחנו קמים והחיים פשוט יפים וזורמים וביום אחר אתה קם והחיים... הם לא.
ואז מתחילים להגיע אנשים, חברים, קרובים והטלפונים, כל האהבה הזו שהענקת במשך השנים הכל חוזר אליך עכשיו, הם הרי כולם באים אליך, לצחוק איתך, לדבר איתך, להרגיש אותך עוד קצת ולפעמים דרכינו. והפנים היפות שלך, החיוך, שמחת החיים בעיניים שלך, הם כל הזמן כאן, אבל גם הכאב כאן והוא לא מרפה וההבנה שאין מה לעשות.
אומרים שאלה שלמעלה קוראים לאלה שלמטה ואני טוענת שלא שמרנו עליך כאן מספיק, ואתה בטוח תפגוש את אמא ואם היא חושבת כמוני אז היא תשמח לפגוש אותך אבל גם תכעס עלי שלא שמרתי עליך כאן עוד מעט זמן, כמו ששמרתי עליך כשהיית קטן וליוויתי אותך לגן ולבית הספר. לעכב עוד את מועד ההגעה שלך למעלה. ושם למעלה, הם בטח בשוק שם למעלה. הם לא מוכנים למישהו כמוך. אתה ודאי כבר מנסה לשנות סדרי עולם. רק תבטיח ואני סומכת עליך שתעשה שם סדר ותשנה את אופן קבלת ההחלטות, שיחשבו כמה פעמים לפני שמחליטים את מי לקחת ואם זה לא כל כך הולך אז פשוט תצחיק אותם.
ותזכור תמיד, כמו שאני זוכרת, אתה אחי הצעיר ואני קשוחה ולא מוותרת ולכן אני לא נפרדת. אני כן מצליחה להבין שפיסית אני לא אראה אותך יותר, לפחות לא בחיים האלה ולכן אני גם מבינה שזה לא יהיה אותו דבר בלעדיך.
אורלי, אחות של אלי - יום הלוויה