ראובן לוי ז"ל

קורות חיים

ראובן, בן זוהרה ויוסף, נולד בישראל בג' באדר תש"ך (02.03.1960). ילד שני להוריו, אח לאלי, דני, אורלי, גלית, אורן, איריס, יואב וליאור. נולד בצפת וגדל בקריית אתא, למד בבית ספר יסודי יל"ג ובתיכון "שפרינצק" בחיפה.

בתום לימודיו התיכוניים התגייס ראובן לצה"ל. הוא נשלח לקורס בן שנה וחצי שבו למד על מנוע הדיזל, ואת המשך השירות עשה כמכונאי.

כשהשתחרר החל ראובן לעבוד במוסך הדיזלים ברכבת בחיפה, במקצוע שרכש בעת שירותו הצבאי, ועבד ברכבת כ- 26 שנים, עד מותו. ראובן היה בעל מקצוע מצטיין, "נשמה טובה", נעים הליכות ומי שתמיד שמח לעזור. הוא היה כה מסור לרכבת, עד כי נהג להגיע לעבודתו גם כשחש ברע. העבודה הייתה עבורו ממש בית נוסף.

ראובן נשא לאישה את טרז. אחד מרגעי האושר הגדולים ביותר בחייו היה לידת בנו אלמוג בשנת 1993, בן לו ייחל שנים רבות. את המרץ לעבודה שאב ממשפחתו הקטנה, וביחד עם אשתו טרז דרש מבנו להשקיע את כל כולו בלימודים. האב ובנו נהגו לשחק ביחד כדורגל, או לצאת לבילוי משותף בקניון. ראובן אהב מאוד לתת ולפנק את קרוביו, השתדל להעניק להם את כל מבוקשם ולפנקם במתנות.

הים היה אחת האהבות הגדולות של ראובן. בשבתות נהגה המשפחה להגיע מביתם בקריית אתא לחוף קריית חיים, ולעתים הוא יצא לדיג עם חברים או קרובי משפחה.

בשנות ילדותו ראובן ואחיו השקיעו את עיקר מרצם בטיפוח בעלי חיים בחצר הבית - תרנגולות, עזים, צבים, כלבים, חתולים וגם שובך יונים. אהבה זו ליוותה את ראובן במשך כל חייו. בסלון ביתו בקריית אתא ניצב אקווריום גדול, ובסוף יום העבודה ראובן נהג לשבת מולו, להירגע ואף להירדם למראה הדגים, לצלילי בועות המים היוצאות מן המשאבה.

בנוסף ראובן עסק בנושא רביית דגים, ובמחסן ביתו הקים בתי גידול לסוגי הדגים השונים. הוא רכש ספרים העוסקים בתחום, קרא בהם ולמד את הנושא בכוחות עצמו. לא אחת היה מגיע מן העבודה וניגש ראשית למחסן, לראות מה התחדש בדגים, ורק אז עלה לביתו. את אהבתו לבעלי חיים הנחיל גם לבנו, לו בחר לקרוא על שם צמח הים היפה.

זמן קצר לפני האסון ציינה המשפחה את בר המצווה של אלמוג. ההורים ערכו לבן מסיבת חינה ואירוע מפואר רב משתתפים, שאליו הוזמנו גם כל חבריו לעבודה של ראובן.

ביום ראשון כ' בתמוז תשס"ו (16.07.2006) בשעה תשע בבוקר, ארבעה ימים מתחילת מלחמת לבנון השנייה, נורה מטח קטיושות מלבנון לעבר חיפה. טיל אחד פגע פגיעה ישירה במחלקת שיפוץ הקרונות במוסך הרכבת בעיר התחתית. כתוצאה מכך נהרגו שמונה עובדים, בהם ראובן, ונפצעו 23 אנשים.

ראובן, בן 46 במותו, הובא למנוחות בבית העלמין בקריית אתא. הותיר אישה ובן, הורים, חמישה אחים ושלוש אחיות.