רב"ט ישראל שרף ז"ל

קורות חיים

בן מאיר ומלכה. נולד ב-13.11.1927 בחיפה. אחרי גמרו בהצטיינות את בית-הספר העממי, למד מסגרות מכנית בבית-הספר המקצועי שליד הטכניון בחיפה, ונשתבח בתבונת כפיו ובזריזותו בעבודה, וחבריו שיבחוהו על שניחן גם ב"לב זהב".

בבית הספר הצטרף ל"הגנה" בשלב המתאים לגילו, ואחרי בחינות הגמר יצא בגיל 17 לשנת שירות בנוטרות באלונים. המדים המדולדלים בתחילה על הנער הצנום, נמתחו יפה על גופו שהתפתח במשך השנה. סיים קורס מ"כ, ונשא ברצון בעול האימונים וה"שפשופים" הקשים. הועלה לדרגת קופורל, ושירת עוד שנה וחצי כאחראי בתחנה באלונים, בה אימן את הנוטרים החדשים, ובסתר - גם את הנוער המקומי, בשימוש בנשק מטעם ה"הגנה". מששוחרר מהנוטרות נכנס לעבודה במקצועו בבית החרושת "נשר", ואת שעותיו הפנויות היה מקדיש לאימון הנוער המקומי.

אחרי ההכרעה בלייק-סאכסס נתמנה כאחראי לבסיס חי"ש ביגור. אחר-כך הועבר לעין המפרץ כמדריך לקורס מ"כ, ומשם עבר לשירות סדיר בגדוד אחד בתפקיד מ"כ, והשתתף בכל הקרבות. לעתים היה אץ באופנוע הביתה לביקור קצר, ובאחד הביקורים אמר לאביו: "היה מוכן כל רגע לשמוע שאין לך בן". ולדברי החרדה של אביו היה עונה: "אלא מי ילך, אתה? אני מוכרח ללכת כדי שאתה ואמא וכולכם תחיו". ולחבריו-חניכיו היה אומר: "חברה, אל תפחדו! אנו ננצח, כי חיל היודע על מה הוא נלחם - סופו שינצח". לשאלת אמו, בביקורו האחרון בבית, לדעתו אם תהיה מדינה עברית, השיב: "המדינה היא כבר עובדה ממשית, שאנו יוצרים אותה".

בכל זאת השתוקק להגיע ליום ההכרזה הרשמית על תקומת המדינה, אך לא זכה, כי בהשתתפו במבצע "בן-עמי" נפל, בשעת הסתערות על הכפר סמריה בגליל המערבי, ב-14.5.1948. למחרת היום הובא למנוחת עולמים באדמת נהריה המשוחררת.