טוראי בן-ציון "בנו" מושקוביץ ז"ל

קורות חיים

בן שמואל ואדלה. נולד ב-12.11.1923 בבוקרשט, בירת רומניה. גמר בית-ספר עממי ואחר-כך עבד במחסן טכסטיל והיה פעיל בתנועת נוער ציונית.

ב-1941 גויס לעבודת כפיה בהוצאת אבנים מהנהר סירט ובעבודות אחרות וסבל קשה מהיחס העוין אליו ולשאר היהודים. פעם קיבל חופשה ל-48 שעות וכשאיחר לחזור, איחור של יום אחד, בגלל אזעקה ושיבוש תחבורה בצומת הרכבות בפלוישטי, נדון לששה חדשי מאסר. זמן מועט אחרי תום מועד מאסרו ושחרורו מהכלא שוחררה רומניה מהכיבוש הגרמני ויצאה מהמלחמה.

ב-1944 חזר למקום עבודתו, למד את מלאכת האריגה והצטרף ל"השומר הצעיר". כשהתקרב תור גיוסו לצבא הרומני הודיע לאמו, שאחרי עבודת הפרך בשירות רומניה שוב לא ישרת אצלה בצבא, אלא בצבא של עם ישראל בארצו.

ב-1946 יצא עם חבריו ב"נתיב הבריחה" לקיבוץ-הכשרה של "השומר הצעיר" באיטליה ומשם העפיל ארצה בפברואר 1947. הצטרף לקיבוץ זיקים שליד רחובות, נקלט בחיי החברה והעבודה והשתדל ככל האפשר לשלוח סיוע למשפחתו. ממכתביו נראה, שבסוף חורף תש"ח היה בעבודה, בשמירה ובהגנה בקיבוץ שמיר שעל גבול סוריה.

ימים אחדים אחרי הכרזת המדינה ופלישת צבאות ערב כתב להוריו: "ודאי משמחת גם אתכם הההכרה במדינת ישראל, אך הכרה זו לא באה בקלות, ומאבקנו כיום הוא על הפיכת הכרזה זו לממש, באבידות קלות או כבדות... רק עוד שבוע יהיה המאבק בלתי-שוה מבחינת הנשק והציוד, עד שיגיענו הנשק, ואחרי הנצחון נתחיל יחד עם העולים החדשים בבנין המולדת לקראת עתיד טוב יותר".

שבועיים אחרי הכרזת המדינה כתב: "באשר אלי, אני נמצא בשמיר על הגבול הסורי - אחת ממדינות ערב התוקפות. פה לא קרה עד כה דבר, רק בחלק המערבי של הגליל היו קרבות קשים. כוחותינו הצליחו לכבוש שתי נקודות חשובות ולהשמיד את האויב אשר ניסה פעמים מספר לפרוץ לגליל בחלקו המערבי אשר הוא היחידי דרכו יכלו לעשות זאת".

בן-ציון שירת באחד מגדודי חטיבת "יפתח" (פלמ"ח) ונפל ממזרח לרוחמה ביום ב' בתשרי תש"ט (5.10.1948).

ביום כ"ג בחשוון תש"י (15.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.