אלבום תמונות
לאחי היקר מכל,
אבד לי אח וגם חבר.
כשיניב היה חוזר מן הצבא הייתי נתלית על צווארו, מתרפקת עליו, מחבקת ומנשקת אותו והוא היה מחזיר לי אהבה.
קשה לי בלעדיו.
יניב לא היה רק אח כי אם מורה דרך. סבלנותו וגישתו החיובית הם שתבעו את המשך דרכי. ישנם רגעים בהם אני אובדת עצות, ברגעים אלה אני נזכרת באחי ובעצותיו שסללו את דרכי בכיוון הנכון, ועל כך אני אסירת תודה.
כמה אתה חסר לי.
בכל רגע ורגע דבריו הנפלאים הם נר לרגלי לעולמי עולמים.
זכרך לא ימוש מליבי לנצח.
מאחותך, אתי
יניב היה קודם כל אחי, הוא אהב לייעץ לי ולעזור לי, ישבנו ביחד ותיכננו לעתיד. אמר שיהיה מעצב אופנה, אמרתי אני אהיה תופרת.
כך נהגנו לשבת ולשתף אחד את השני במחשבותינו.
כשלבשתי משהו ולא הייתי בטוחה בו, הייתי ניגשת ושואלת לדעתו של אחי. הוא היה אחי הבכור, אך מעולם לא התנהג בצורה של אח בכור. הוא לא הרגיש עליונות עלי, ולא שלט בי, נתן לי לחיות את חיי, כפי שרציתי. וכשדבר מסוים לא היה נראה לו היה רק מעיר, אך מעולם לא הכתיב לי מה לעשות. אני זוכרת שכשלמדתי תפירה תפרתי חליפה, יניב אמר שהעיצוב לא יפה, ומיד שינה את הדוגמא. הוא ישב ותפר אותה. אני יכולה לספר עוד ועוד. הוא היה אח נפלא, אדם שלא קשה היה להסתדר עמו. ידע לעזור ולשתף פעולה כשצריך.
יניב זקרך מליבי לא ימוש. אוהבת אותך, אתה איתי לתמיד.
אחותך מירי