ואם תבכי על קברם
ודמעות עיניך זולגות,
חנוקות וחמות כמוך -
הן כמוך -
לא תשבנה אותם
הן כמוך לא תשבנה אותם
ואת יודעת זאת
גם היא האדמה היבשה הזאת,
שספוגה מרירות ומחנק
זאת שמתחת לקברם,
תשתה את דמעותיך החמות והצורבות,
היא רויית הדמעות
שקיבלה כל אחד מהם -
מבלי לפלוט,
לא תוכל להשיב לך אותם
ואת יודעת זאת
ערב יורד
והרוח נושב על לחייך מלאת הקמטים,
ואת זקנה ובאה בימים,
וידיך שהיתה ענוגה,
רועדת כעת.
רועדת מזיקנה שבאה בטרם עת.
ואת הולכת וקרבה אליהם
ואת זוכרת אותם
וגם אז אם תבכי על קברם
ודמעות עיניך זולגות,
חנוקות וחמות כמוך.
הן כמוך - לא תשבנה אותם
הן כמוך - לא תשבנה אותם
ואת יודעת זאת