* מידע נוסף
תפריט נגישות

ניסים אלהרר ז"ל

האסון במוסך הרכבת

מדברי חברים, לזכר השמונה

אלבום תמונות

את הדברים הבאים כתבו לזכר החללים חבריהם, מנהלים ועובדים - דודו ויזל, דוד אילוז, אברהם אלחיאני, אלון ביטון, אייל זיוף שלמה חן, ארקדי פומרנץ.



כבר שנה חלפה מאותו יום ארור, אותו היום בו פלשה התופת אל מוסך הרכבת, המוסך שלנו.

הלב והראש ממאנים לשכוח את קורות אותו היום, ולמרות מעוף הזמן, עדיין קשה על כולנו ההתמודדות.

אין זה פשוט, לנו הפצועים בגוף ובנפש, להשיב את חיינו למסלולם דווקא באותו המקום בו סטו חיינו מאותו המסלול. אין זה פשוט להתמודד מדי יום עם זכרם של שמונה מחברינו, באותה קרקע שספגה את דמם.

שמונה נשמות טהורות שנקצרו בטרם עת, שמונה עובדים וחברים שנלקחו מאיתנו בהתקפת טרור נתעבת.

מאחורי כל שם עומד עולם ומלואו, מאחורי כל שם עומד אדם משכמו ומעלה, אבות, בנים, בעלים, עובדים חרוצים וידידי אמת.

העבודה נמשכת, מכורח הנסיבות, אבל כל יום מחדש מעלה עימו רגעים של תהייה, רגעים של תוגה, רגעים אמיתיים של זיכרון ועצב על אותם חברים שגורל לא הוגן נטל מאיתנו.

שגרת החיים הקדחתנית במדינתנו מאלצת אותנו לשוב אל התלם ולהמשיך קדימה בחיינו, אך אין זה אומר כלל שנזניח חלילה את זכר חברינו בצורה כלשהי.

מצוותנו, אות וסימן לנו על גוף ועל נפש, לקדש את זיכרם של אותם תמימים וטהורים. היום, ובכל יום.

נקדש את מותם בהוקרה ובשמירה על קדושת חיינו וחיי יקירינו, ובמלאת שנה, שנתיים וכל השנים מעתה ועד יומנו האחרון.

אנו נשבעים לעולם לא לשכוח, ולא לתת לאיש לשכוח את חברינו שנקטפו על לא עוול בכפם.

אומרים שמלאכים חיים פחות בעולם שלנו... לכן, הם נקטפים מאיתנו בעודם צעירים.

כבר חלפה כמעט שנה מאותו יום שחור שבו פגע במוסך הטיל הארור. הגעגועים והכמיהה לראות אתכם שום, מחייכים כאן, לידנו, רק מתגברים.

חברים יקרים, אתם חסרים לנו בעשייה, בהוויה ובמיוחד בלב, שכואב את לכתכם מאיתנו כה צעירים ויפים.



אוהבים, מתגעגעים ובעיקר זוכרים אתכם,
כל חבריכם לעבודה.





מישהו כתב פעם בשיר "כשהלב בוכה רק אלוהים שומע".
באותו יום נורא בו איבדנו את חברינו, החור הגדול שנפער בתקרת המוסך נפער גם בקרבנו, חור שחור אפל שאף אחד לא יוכל למלא.

ניסו להסביר שאך אחד לא אשם, וזו מלחמה עם מחיר כמו כל המלחמות, אבל כמו בשיר: "כשהלב בוכה רק אלוהים שומע". הבנו ששום הסבר אינו מספק, ונצטרך אולי להתחזק בזכות האמונה שמותם לא היה לשווא. אולי הוא הציל אחרים למחרת, כשנפל טיל במקום קרוב.

משפחות שכולות, ליבנו איתכם. חלקנו איתכם מכנה משותף אחד: חיינו ועבדנו לצד יקיריכם, והכרנו אותם כמעט כמוכם.

זכרם, חיוכם ותרומתם ייחקקו בליבנו לנצח.

יהי זכרם ברוך!



שנה חלפה שנה עברה

והתהום תחתינו עדיין פעורה

ברגע פשוט של שמש

הרעיד את חיינו פתאום

החיוך שידענו אמש והיום

חיוך מן הבית אל תוך החלום

חלום בלהות המלווה אותנו עד היום.



ים אוויר ויבשה

והמוסך והאזור נשאר כשהיה

רק אתם חבורה של עובדי כפיים

שאתכם נשאנו על הידיים

דוד ושלומי

ראובן ושמעון

נסים ודניס

שמואל ועשהאל

אחד אחד של בחורים

ואת זה כולם זוכרים

אחי גיבורי התהילה.

בניית אתרים: