בס"ד
י' אייר תש"ס
עמית
שלום!
מה שלומך?
מה עניינים??
זכיתי ונתקיים בי מאמר הפסוק "וראך ושמח בליבו" (הקב"ה למשה בנוגע לאהרן עיין שמות אי-שם...)! ובאמת שמחתי מאוד בפעם האחרונה שראיתיך אף שכזכור לך היה זה בנסיבות מצערות מאוד ומי יתן "ובלע המוות לנצח ומחה ד' דמעה מעל כל פנים"...
עוד פגישה נעימה מאוד היתה לי עם הגלויה ששלחת מכרתים שהגיעה לישיבה מספר ימים אחר תחילת הזמן, אמנם, אבל היה לה עדיין ריח של ים... ומאוד שמחתי לקבלה! (אפילו השווצתי לכולם ששלחו לי גלויה מחו"ל! ועוד חייל!)
עמית, בד בבד עם התקדמותך בסולם החובלים, מתקדמים אנו יד ביד, ובס"ד נפתח זמן קיץ בישיבה בתנופה רבתי (ביטוי מתלהב...) בהרבה מרץ ובמסכת חדשה - מסכת מכות שהיא אמנם קטנה בכמות (כ"ג דפים בלבד - וגם זה יתרון, אפשר לעשות סיום בקלות ובטח בסוף הזמן יהיו הרבה סעודות מצווה של סיום מסכת...) אבל מעניינת מאוד ועמוקה מני ים (כשאני כותב לך - עמוקה מני ים - אני מרגיש קצת מוזר...).
ניצנים משיעורך כבר נראים פה בישיבה - מספר ג'ובניקים ומספר קצינים כשחלק מהם הם כבר פרחים ממש והישיבה בהחלט תתחיל בקרוב להנות מפירותיהם (ואני מתאפק שלא לספר לך המון דברים טובים על הפרח שלי - שמרק - כדי שלא תקנא!).
גם שיעור א' כבר עם שתי רגליים בישיבה וחוץ משיעור ד' שמתארסים ללא הבחנה (ישנם שישה מאורסים בקנה!!!) שיעור ה' שמחפש את דרכו בעולם ושיעור ו' שמחפש גם להתארס וגם את דרכו, חוץ מזה, הכל בסדר!! אבל באמת יש ממש אוירה טובה של לימוד בביהמ"ד. אני לא יודע אם אמרתי לך אבל הפכת להיות המכותב היחיד שלי שכן איתמר נפל מקורס קצינים אמנם אני כנראה אתחיל בקרוב לכתוב לעמיחי (לנגפלד, אתה בטוח זוכר, לא?!) אבל זה כבר תלוי בשיבוץ שלו שכידוע אני לא כותב לכל אחד...
עמית, שמחתי מאוד לשמוע שאתה נהנה מהחוברת לספירת העומר ומתקדם "רוחנית" בימים אלו שהם ימי בניינו של העם מימי קדם - מיציאת מצרים למתן תורה, שאמנם, היו לנו בימי הגלות ימים של יסורים ואבל במות תלמידי רבי עקיבא (ואמנם אם נעמיק נבין שגם הסבל והיסורים בנו אותנו, גם הגלות בנתה את אומתינו, ואין צריך לומר זאת לצוער בקורס שרגיל במעבר קשיים ומכשולים, ודי לחכימא!) אך בתחייתנו החדשה חוזרים ימים אלו להיות ימים של בניין מתוך יום השואה ויום הזכרון לחללי צה"ל אנו מגיעים ליום עצמאותנו - תחילת היותנו חופשיים ובני חורין בארצינו, וליום ירושלים - כיבוש מקום מקדשינו ועיר חיינו תותבב"א.
אתה בטח מכיר את ההקבלה בין פסח ליום העצמאות ובין יום ירושלים לשבועות, שהראשונים הם היציאה לחירות ויום ההולדת לעם ולמדינה (ולכן מביאים קרבן עומר - מנחת שעורים - מאכל בהמה - הצד הגשמי והראשוני) והאחרונים הם המגמה קריאת השם וכיוון הקודש (ולכן מביאים שתי לחם - ביכורי קציר חיטים - מאכל אדם - "אדם ובהמה תושיע ד'". ושוב די לחכימא) ואשרינו שזכינו לומר הלל ולזכות ל"ונאמר לפניו שירה חדשה"!
זהו עמית, אני חייב לסיים (בגלל המקום - בדף והזמן - בשעון) לא הספקתי לומר תודה על הגלויות והטלפון ולספר לך על יום העצמאות בישיבה או על ההתבלטויות בנוגע לשנה הבאה (איפה אני? במה אני? ולמה דווקא?) אבל מצד שני צריך להשאיר משהו למכתב הבא שיהיה לך כל טוב והמון בהצלחה
שלך באהבה
אבינעם
נ.ב. העם עדין עם הגולן
ד"ש לדגים...