בשביל כל אחד מחבריך היית החבר הכי טוב שלו...
אני יושב בחדר שלך ליד השולחן הכתיבה שלך השולחן עליו תכננו את הטיולים שלנו בשעות לילה מאוחרות ותוך כדי כתיבה עולים לי הזכרונות. עדיין אני לא מעכל את מה שקרה וקשה לי לכתוב אליך בזמן עבר.
חברי ילדות, יחד היינו במשך עשרים שנה האחרונות. בין המעלות שלך יש תכונה אחת שאיפיינה אותך אבינעם שלי, שחודדה יותר ויותר במפגשים עם החברים שלי איתך, עם חברים שלך שלא גדלו איתנו כאן בקריה: בשביל כל אחד ולא משנה מאיפה הכרת, בשבילו אתה היית החבר הכי טוב שלו בין אם הכרת אותו מהצבא מהישיבה מבית הספר או מקרית אתא. לכולם נתת הרגשה טובה ואיכפתיות וזה היה דבר טבעי אצלך בלי שהיית צריך לתת עליו את הדעת. או להעמיד פנים.
קשה לי לכתוב עליך בזמן עבר אבל היושב במרומים מנהל את העולם ואנחנו לא רואים את כל התמונה כולה ולא תמיד מצליחים להבין למה?! ומדוע?! אני מודה להקב"ה על שזיכה אותי לגדול ולהתבגר לצידך. עכשיו שאתה נמצא כה קרוב אליו תתפלל על בני ביתך ועל כל עם ישראל שיאמר לצרותינו די!
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים אמן.
מחברך חנן רוזיליו
קרית אתא
יום שישי א' אייר התשס"ב
היום השני לשבעה