אבינעם יקירי
הבוקר עם שחר השכמת קום כדרכך, והזדרזת לעלות לירושלים לתפילת שחרית ל"הר המור" - לישיבה בה למדת...
ובא בן עוולה וכבה האור - כבה את אור הנשמה המאירה והמיוחדת שלך...
אמש ספרנו י"ג לעומר, יום שהוא גם "יסוד שבגבורה", ואתה אבינעם היית כל כולך "יסוד שבגבורה". כל מעשיך היו יסוד - יסודי, אמיתי ושורשי בכל וגבורתך נתגלתה בכל - בשרותך הצבאי כחייל מצטיין, בלמוד תורה ויראת שמים, במסירות למשפחתך, בחברות אמיתית עם כל מי שהכרת. כן, "יסוד בגבורה" שלנו, אבי-נועם שלנו - "איך נפלו גבורים?"... איך נפלו, ואתה עמהם?...
קורא אני בעיון במזמור א' בתהילים קורא ומברר, שואל וחוקר, מבין ולא מבין... תהילים א': "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב. כי אם בתורת ה' חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה. והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו, ועלהו לא יבול, וכל אשר יעשה יצליח...
אתה אבינעם קיימת במהלך חייך - הלכה למעשה את: "כי אם בתורת ה' חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה".
אז מדוע רבונו של עולם? מדוע?
לא יתקיים באבינעם שלנו ההמשך: "...אשר פריו יתן בעתו, ועלהו לא יבול..." הנה פריו - כבר לא יתן... ועלהו - נבל וקמל היום... מדוע? ...? ...? ...!
אנו תקווה ואמונה שהמשך המזמור יתקיים, ובעתיד גם נחזה ונבין: "על כן לא יקומו רשעים במשפט, וחטאים בעדת צדיקים.
כי יודע ה' דרך צדיקים, ודרך רשעים תאבד".
אבינעם שלנו,
למדת את כל הש"ס לעלוי נשמתו של סבא אריה ע"ה, שעלה לגנזי מרום אך לפני כשנה. ובאזכרה לסבא למדת עם הצבור שהתכנס לאזכרה את המשנה האחרונה בש"ס (במסכת עוקצין) ושם למדתנו: "אמר רבי שמעון בן חלפתא: לא מצא הקב"ה לישראל כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר: ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".
אבינעם, אנו נפרדים ממך לשלום. לבנו נקרע מצער... עינינו דומעות... וכולנו תקווה - היה, נא, מליץ יושר לכולנו... לכל עם ישראל.
רבון העולמים, הבא נא לנו נחמה על האבדה היקרה שאבדה לנו. חזק את המשפחה הקרובה - האם האב והאח תן לנו את העוז להמשיך ברך נא אותנו בשלום.
דברי הספד לאבינעם הי"ד
יעקב בוקע