אלבום תמונות
דקל
אני זוכר את יומי הראשון בחימוש זהו אחד הימים היפים בחיי, לא אשכח את קבלת הפנים החמה של חיילי החימוש, אך יותר מכל לא אשכח את פניך באותו יום ואת חיוכך הנצחי שליווה אותי במשך יותר מעשרה חודשים עד אותו יום ראשון הנורא.
דקל, איך הלכת ואתה עדיין צעיר?
איך הלכת ויש לך המון חברים והמון תוכניות לעתיד?
איך הלכת בין רגע ורק כמה שעות לפני חגגנו לך יום הולדת?
כנראה זו לא הייתה מסיבת יום הולדת אלא מסיבת פרידה.
ימים שלמים ישבנו בציפייה לשובך ולהחלמתך, אך לא- הנורא מכל קרה.
והנה אתה אינך עוד איתנו.
בכל יום שעובר בלעדיך הלב נצבט יותר ביודעינו שלא תשוב עוד לעולם ובכל בוקר אנו מתעוררים לאותה מציאות מרה בלעדיך.
דקל- לעולם לא אשכח את חיוכך ואת צחוקך הנצחיים, בנסיעות שלנו יחד איך ידעת להצחיק את כולם ולהפיח חיים במחלקה שלנו ובכלל בכל דבר בו נגעת.
מכל דבר ידעת להוציא את הטוב והשמח שבו.
דקל- תמיד צחקת, לא ידעת מהו עצב, כשמישהו היה עצוב ידעת איך להצחיק או לשמח אותו, גם בבית החולים ששכבת פצוע לא היית עצוב, היית זורק הערות קטנות וטפשיות שהצחיקו אותנו. אתה עודדת אותנו שהכל בסדר, שזה לא נורא בעצם ושאתה תחלים.
כל המקרה הזה הוא כמו חלום בלהות שאני רוצה להתעורר ממנו- ובבוקר הכל ישוב על מקומו בשלום.
דקל, אין מספיק מילים בעולם שיוכלו לתאר אותך.
איש לא יוכל למדוד את גודל אהבתי וגעגועי אליך, ומילים לא יוכלו לתאר אותם.
לעולם לא אשכח אותך.
דקל תמיד תהיה איתנו.
דקל הפרח של החימוש שנקטף בטרם עת.
בכותבי את המכתב הזה עיניי מלאות דמעה. אני עדיין מסרב להאמין שאינך איתנו עוד.
דקל בלב כולנו יש פינה חמה ובה אנו זוכרים אותך ושם תלווה אותנו לכל מקום בו תהיה.
עכשיו שאתה למעלה אני כולי תקוה שטוב לך ונוח לך.
דקל היית הפרח של החימוש אך כעת אתה המלאך של החימוש.
דקל היית לי מורה אך יותר מכל חבר.
לעולם לא אשכח אותך בכל מקום בו אהיה.
אוהב ומתגעגע, זוכר ולא שוכח
חברך מאיר