רס"מ אריק (יצחק) ממן ז"ל

הספד מפי הרב זרביב שנאמרו באזכרת 11 חודש לזכרו של אריק ז"ל:

אריך יצחק היקר
בוכים וכואבים, אבלים, חפויי ראש ומזועזעים אנו מבכים את מותך הטרגי והמסתורי ואתה רק בן 31.
לא נפלת בקרב, במסגרת שייטת חיל הים בה שירתת והצטיינת מגיל 22! ואתה בתפקיד רס"ר בכיר, מסור, אהוב על ידי מפקדיך וחייליך, לא!
אך נפלת בתור אב מסור ודואג! כיצד זה קרה? זה היה ביום חמישי ב-9 בערב. בנך חלה ורעייתך המודאגת בקשתך להשיג בדחיפות תרופות. מיד רצת למלא את המשימה. יצאת, רצת... אך לא חזרת!
כי יד זדונית ומסתורית ארבה לך, אתה הבעל האוהב, האב הדואג. ובאכזריות נוראה שמה קץ לחייך. ככה, ללא הסבר, ולך רק ידידים ואוהבים, אין אויבים ולא שונאים.
אותה יד זדונית הטילה פתאום אבל, בכי והספד במשפחתו. הפכה יום ללילה, שמחה לאבל, שקט להמולה.
הוריך הנהדרים שגידלוך במסירות והביאוך עד הלום, הפכו פתאום להורים שכולים, אשתך נעשית בין רגע לאשה אלמנה, בניך ליתומי אב ואנו ידידך ובני משפחתך - למיותמים!
"על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים" כדברי הנביא.
מי האיש אשר החליט לשפוך בדם קר את דמך הנקי?
התורה וחכמים מספרים לנו, שכשנמצא חלל ואין יודעים מי הרגו, אז זקני העיר הביאו עגלה ובפני כל הקהל ההמום מהמקרה, התיזו את ראשה ואמרו בהכנעה "ידינו לא שפכו את הדם הזה"
מעשיהם "האכזרי" של זקני העיר, קבל עם ועדה, עשוי היה לזעזע בקהל את הרוצח האלמוני או את משתפי הפעולה איתו, שישיב לבם אולי יודו ויתוודו.
משוררה המפורסם של צרפת - ויקטור הוגו, מתאר בשיר דרמטי את לבטיו של הרוצח הראשון - קין:
מאז שרצח את אחיו הבל, הוא נרדף בלילות על ידי מחזה מבהיל: עין אחת של הבל אחיו לא הייתה מרפה ממנו ומסתכלת עליו בקשיחות ובחוזקה. הוא טכס עצה על מנת להפטר ממראה העין, אבל ללא הצלחה. על כן החליט לבנות לעצמו מקלט תת קרקעי, לשריין אותו מבחוץ בגדרות ביטחון ולא לאשר כניסת זר לתוכו. תלה שלט בפתחו: "הכניסה לאלוקים אסורה".
כשנגמר הבניין, צעד קין בסיפוק ובבטחה לעבר המבצר, וירד את מדרגות המקלט על מנת לנוח בתוכו ממועקתו ומטרדותיו. אך כאן ציפתה לו הפתעה מבעיתה: העין היתה כבר במקלט ולא פסקה מלהביט בעין הרוצח, ללא הפסקה.
העין של הבל שלא הפסיקה להסתכל על קין תרדוף ללא הרף את הרוצח ושולחיו עד לקבר...".