ודאי, אני זוכר... נולדתי אי פעם
בנוף רחוק כל כך...נדמה כי ראינוהו
בספורי ילדות טובים ונושנים.
גם שם גלים דמומים עברו את האגם,
גם שם הוריק אזוב מחרכי הטיח,
גם שם עברו אותי רוחות העננים.
אולי תקרא בשמי הקוקיה לפתע,
או סהר יעלה גדול ואדמוני
ולחלוחית הטל תואר בצמרות.
חיים גורי