יליד הארץ. משחר ילדותו התחנך מחוץ לבית משפחתו. תחילה אצת משפחה אומנת בחיפה אחר כך במוסד "אהבה" ולבסוף גדל כ"ילד חוץ" במשך י"ג שנים ברמת יוחנן. השתלב במשפחתו ה"מאמצת" והיה כבן לה.
עלם בהיר עיניים ובהיר שער, אהוד על הכל, מסור ונכון בכל עת לסייע לזולת.
הכל אהבוהו וכינוהו בחיבה: "אהרון הלבן" או בקיצור: "הלבן".
היה רציני בגישתו לחיים ומסור לעבודתו, גם במשק וגם מחוצה לו.
סיים חוק לימודיו ככל בן קיבוץ בבית החינוך המשותף "גוש זבולון". יצא בירושלים ובדימונה. רגישותו בכל הקשור ןנוער במצוקה נבעה במידה רבה מן העובדה שהוא עצמו גדל והתחנך מחוץ לביתו. היה בן יחיד לאמו ומסור לה מאד. רק בעניין אחד לא קיבל את דעתה והוא: ההתנדבות לשרות ביחידה קרבית בצה"ל.
חרף התנגדות אמו - התנדב ליחידה קרבית. הוא הוצב לשרת בחיל השריון. היה חייל מצויין וחבר לנשק נאמן. התקדם ועלה בסולם הדרגות והתפקידים ורוב שירותו עשה באיזור ה"תעלה" בתפקיד של מפקד טנק.
לאחר השירות הצבאי חזר לקיבוץ והשתלב בעבודת הצוות בגידולי השדה. אהב את עבודת האדמה, הפעיל בגאווה כלים חקלאיים .וביצע כל עבודה שנדרשה. מסור היה לענף, לחבריו וגאה בהיותו חבר קיבוץ.
בפרוץ מלחמת יום הכיפורים היה בין הראשונים שגויסו והשתתף בקרבות הבלימה נגד הסורים שניסו לפרוץ לתוך גבולות המדינה. כבר בלילה הראשון של המלחמה נפגע הטנק עליו פיקד בפגיעה ישירה והוא נהרג.