"הוא היה חבר טוב ותמיד גילה רצון ונכונות לעזור. משום צניעותו ובישנותו לא קיבל על עצמו תפקידים מרכזיים, אולם מעולם לא סירב למלא תפקיד שהטילו עליו חבריו או מוריו. עקבתי בסיפוק אחרי התפתחותו גם בשנים אחרי שסיים את לימודיו. הוא תמיד שמח לספר לי על עצמו, על שאיפותיו ותוכניותיו לעתיד וכן על בעיותיו והתלבטויותיו. הוא לא התנגד לקבל עצה טובה ממני ותמיד הודה במבט עיניו החם והחייכני. כך לנגד עיני התגבשה אישיותו מילד צנוע וביישן לנער בעל דעות והשקפות הסולל בביטחון את עתידו".