כי עמיתי אשר נחבא היום
שלא הציץ אף דמע מן העין,
אשר נרמז בשחוק ולא ספר עד תום -
ילך כבר עמדנו עד האין.
הן גבול נצב בין אנו ואתם, והוא אפל מדם וזר מאוד גם לנו.
וכשנבוא אליו, נקשיבה עמכם
אל השתיקה שנגזרה בו על כולנו.
שקטים ומבינים נצבנו.
איש ללב רעהו אז ארבנו,
ועד אותו הרגע הדומם.
נתן יונתן