בן מנחם-מנדל וזלטה, נולד בי' בתשרי תר"צ 14.10.1929 בהונגריה. מוצאו ממשפחה דתית.
בהיותו בן 14 הובל למחנה ההשמדה אושוויץ יחד עם אביו, אימו ואחיו הפעוט. בסלקציה כשנשאל ע"י ד"ר מנגלה ימ"ש לגילו, הקיש בעקביו וענה בקול עבה בגרמנית "מודיע בהכנעה בן 17". ע"י כך ניצל מתאי הגזים (אימו ואחיו הושמדו באותו יום) ונשלח לעבודת פרך.
בכל התלאות הצליח להשאר בקרבת אביו. אחרי עבודת היום המפרכת התנדב לעבוד בלילה במטבח, סחב תפו"א, צלה, והביא בבקר לאביו. בשולי מכנסיו הסתיר פחמים והביאם על מנת לחמם את הביתן לרווחת כל האסורים בו. לקראת סוף המלחמה ב"צעדת המוות" לכוון גרמניה לקה בטיפוס ואביו נשאו על כתפיו והציל את חייו. עם שחרור המחנות לא רצה לשוב לעיר הולדתו, הצטרף ל"עליית הנוער" בשנת 1946, הגיע לאיטליה ומשם עלה לארץ-ישראל.
השתייך לתנועת נוער דתית, חבר בתנועת "בני עקיבא". למד במקווה-ישראל בסקטור הדתי.
בחודש דצמבר שנת 1947 התגייס לפלמ"ח ומייד נשלח לגוש-עציון עם היחידה הדתית של הפלמ"ח. שירת בתפקידים שונים, לרוב בתור סייר. היה רע טוב ונאמן, וחייל אמיץ ואחראי, זהיר בשמירת מצוות.
בעת הקרב האחרון ראוהו במשלט גבעת-העץ משתתף בהגנת המשלט. משנתקבלה פקודה לנטוש את המשלט נסוג לכפר-עציון, אולם נפגע כנראה מצרור האוייב, ונפל ליד שער הכפר עם הנופלים בנפול הגוש בד' באייר תש"ח (12/13.5.1948).
בכ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי על הר-הרצל בירושלים.