דור אחרון לשעבוד וראשון לגאולה אנחנו
ידנו לבדה, ידנו החזקה
את-כבד העל מעל גאון צוארנו פרקה.
ונזקף ראשנו שמימה ויצרו בעינינו -
ונערק למדבר ונאמר לציה 'אמנו'!
על ראשי הצורים בין מפלשי עבים
שתינו ממקורו הדרור עם כל - נשרי שמים -
ומי אדון לנו?!
גם-עתה אם סגר עלינו מדברו אל נקם,
כמעט נגע בנו שיר עזוז ומרי - ונקם!
לחרבות! לרמחים! התאחדו! הימינו!
על-אף השמים וחמתם -
הננו ועלינו בסערה!
ח.נ. ביאליק