כיוון שכך, אפשר לצנוח מטה
אל תחתיות שאול של הרהורים עולים.
הכל עבר. ורק אתה נשארת
באלף הזיות, בפחד אין מלים,
נדמה, כי גם הפעם אחרת
את רכב הנשרים רסוק הגלגלים.
אבל אט אט ניגש אליך ליל,
שכוכביו רבים מספור ומנחש,
אבל אתה עולה אל אלה השמים.
הבהוב של גחלילית תכלת חיים ואש,
הגלים גואים בארצות המים
וכל צוקי החוף בקצף הרוגש.
חיים גורי