תפריט נגישות

טוראי אברהם עמי אור ליכט ז"ל

אברהם אור
בן 18 בנפלו
בן הלנה וארנסט
נולד ברומניה - פגרש
בג' בתשרי תשי"ט, 17/9/1958
התגורר בקרית אתא
שרת בנח''ל, ביסלמ"ח
יחידה: גד' 906
נפל בעת מילוי תפקידו
בה' באב תשל"ז, 20/7/1977
מקום נפילה: שטח אש 9
מקום קבורה: חיפה
שורה: 4, קבר: 10.
הותיר: הורים ואחות

קורות חיים

בן ארנסט והלנה. נולד ביום ג' בתשרי תשי"ט (17.9.1958) בפגרש שברומניה. בשנת 1964 עלתה המשפחה לארץ והשתקעה בקרית-אתא. אברהם שדבק בו שם החיבה עמי, למד בבית-הספר היסודי 'לוחמי הגיטאות' שבקרית-אתא. משם עבר, בכיתה ז' לחטיבת-הביניים של בית-הספר המקיף 'רוגוזין' וסיים את לימודיו התיכוניים בו במגמת המכונאות. עמי לא מצא עניין רב בלימודים הפורמליים ולא הגה חיבה יתרה לחבר-המורים, ואף לא רחש להם אמון רב. עם-זאת, נמנה עם התלמידים המבריקים, אם-כי לא נהג לדגור על ספריו. תמיד ידע להשיב תשובות נכונות לשאלות המורים. עמי מצא שפה משותפת עם המחנך בכיתה י"ב ונועץ בו לגבי הבעיות שהציקו לו לגבי תכניות העתיד. עיניו הבורקות וחיוכו השובב ריתקו אליו את לבם של הסובבים אותו. כן, אפיינו אותו מזג תוסס ומרץ בלתי-נדלה. תחביביו של עמי היו העיסוק בעבודות אמנותיות במתכת ובעץ והעיסוק בצילום. רבים מנופי-הארץ, שכה אהב, הנציח במצלמתו. עיסוק זה הוסיף טעם מלהיב לטיולים ולסיורים, שערך בכל הזדמנות שנקרתה לידיו.

שדה-פעולה אחר, שעמי גילה לגביו גישה רצינית ואחראית, היה העבודה הציבורית, המגע עם הקהל ובמיוחד עם בני-הנעורים. מגיל תשע נמנה עם חברי 'הנוער העובד והלומד'. בגיל ארבע-עשרה יצא לקורס מדריכים של התנועה, ומאז התחיל לעסוק בהדרכה וגילה מסירות לעבודה ולחניכים שבפיקוחו. עד מהרה נתגלה בו כושר-מנהיגות טבעי. חבריו הקטנים וגם הגדולים יותר הלכו אחריו בלא היסוס ובלא ערעור.

הוא היה בעל מחשבה בוגרת, גם כאשר חן-הנעורים עדיין היה שפוך על ארשת- פניו. אפשר היה להתדיין אתו על דברים רציניים, לנתחם ואף לבקש ממנו עצה. עם זאת, היה עניו וצנוע ולא ניסה להבליט עצמו ולהשתבח במעלות שהיה מבורך בהן. כותב עליו המורה ולטר מאיר: "למרות שעמי התבלט בין חבריו לכיתה נשאר צנוע והיה תמיד מוכן לעזור לחבר, ובמהרה הפך למעין עוזר למורה; תכונה זו הביאה אותו לידי כך ששקל ברצינות לבחור בהדרכה מקצועית כדרכו בחיים."

חינוכו ב'הנוער העובד והלומד' הנחה אותו לדרך החלוצית ולשאיפה להסתפח לקיבוץ. היה זה אפוא טבעי, שבהתקרב מועד גיוסו הצטרף לגרעין נח"ל. את משך השל"ת עשה בקיבוץ שובל שבנגב. באותו פרק-זמן לא היה בקיבוץ איש שלא הכיר את עמי ואת תעלוליו. כותב המורה ולטר מאיר: "עמי היה אדם רגיש, ישר והגון שחיפש תשובות לשאלות-מצפון. בגלל גילו הצעיר הסתיר לפעמים את רגישותו תחת קליפה מחוספסת של זלזול".

עמי סיים את סדרת הטירונות בנח"ל בהצטיינות. היה חייל ממושמע ודקדק במילוי כל פקודה לפרטיה. "צבא זה לא משחק ילדים," נהג לומר, "ונשק על אחת כמה וכמה." אמת זו חזה עד מהרה מבשרו, ובאורח-טרגי, הוא יצא לקורס מ"כים, נפצע קשה ונפל בעת מילוי תפקידו - ביום ה' באב תשל"ז (20.7.1977). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו הורים ואחות.

בניית אתרים: