תפריט נגישות

סמ"ר דניאל אושרי ז"ל

קורות חיים נוספים ממשהב"ט


דניאל (דני), בן מלכה ואברהם נולד ביום כ"ז בתמוז תרצ"ה (30.7.1935) בכפר יהושע. הוא למד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון בכפר יהושע. הוא היה תלמיד חרוץ ושקדן, אהוב על מוריו ועל חבריו. עם זאת היה חובב ספורט והתעמלות, עסק בהרמת משקולות ובריצה והרבה לטייל. הוא חונן בכישרון למלאכת-יד - צייר, פיסל וגילף בעץ ובנה כלי נגינה מעץ. כן אהב מאוד לקרוא ובעיקר קרא ספרות צבאית. דני היה מכניס אורחים מאין כמוהו ונהג לטרוח למענם בבישול ובהכנת משקאות. הוא היה איש-משפחה, בעל מסור ואב אוהב. תכונות אופיו הבולטות
היו אהבת הצדק ויושר-לב. שתקן היה ומיושב בדעתו והיתה בו פשטות שכולה צניעות וענווה. הוא היה עובד למופת, מרוצה בחלקו ועשה את כל המוטל עליו בשמחה וברצון ונזהר תמיד שלא לנצל שום אדם. דני שאף להמשיך בלימודיו, אך הדבר נמנע ממנו בשל סיבות כלכליות.
דניאל גויס לצה"ל בסוף נובמבר 1954. הוא ביקש להצטרף ליחידה בחיל הצנחנים, אך בגלל ליקוי בבריאותו (רשרוש בלב) נדחה ונשלח לקורס מדריכי גדנ"ע. הוא עשה מאמצים רבים לשנות את הפרופיל הרפואי שלו. כאשר נבדק שנית, לקראת השחרור, קבעו הרופאים שאין בו כל ליקוי.
במאי 1957 נשא את חברתו ציפורה והתחיל לבנות משק במסגרת "התיישבות הבנים" בכפר יהושע. יותר מחמש שנים עבד קשה במשקו ושקע בחובות. הוא החליט לפרק את המשק
והחל לעבוד בחברת כימיקלים ופוספטים בחיפה. בימי שירותו במילואים השלים קורס למ"כים חרמ"ש וקורס למש"קי מרגמות. בתעודת הערכה לאחר גמר הקורס נכתב:
"דניאל הוא חייל למופת, איש-שדה מובהק, רציני, מסור, חרוץ ואחראי במילוי תפקידו". במלחמת ששת הימים לחם ברמת הגולן, בקרב על בית המכס ועל תל-פאחר, ומשם עבר
לשרת ביריחו. במלחמה נפגמה שמיעתו בגלל רעמי התותחים, אך הוא לא ניאות שיציבו אותו ביחידה לא-קרבית. לאחר המלחמה הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". בימים הראשונים של מלחמת יום-הכיפורים השתתף בקרבות הבלימה נגד החטיבה הסורית, שבאה מכיוון מזרעת בית-ג'אן, עד לחיסולה המוחלט. אחרי-כן נטל חלק בירי על מטרות בשטח הסורי, באזור חאדה וכן בקרב לרגלי הר החרמון, במובלעת. ביום י"ז בתשרי תשל"ד (13.10.1973), נפגע דניאל ונהרג בעמדו בזחל"ם והמיקרופון בידו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית העלמין בכפר יהושע. השאיר אחריו אישה, בן ובת, אם ואח. לאחר
נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "דני היה אהוב מאוד על מפקדיו ועל חבריו וחייליו העריצו אותו. הוא נודע ביושרו ובעזרתו לזולת. תמיד היה מופת ודוגמה בהתנהגותו".

בניית אתרים: