פתאם נשמע צלצול הטלפון, אמי רצה אל הטלפון ואז נודע לה הדבר.
מיד נעשו פניה לבנים ואני ידעתי שמשהו לא בסדר.
התחלתי לחשוש שקרה משהו לאבי.
רצתי אל אחי ואמרתי לו בבהלה: "משהו קרה לאבא"!
אחי ענה לי: נשאל את אמא כשתגמור לדבר.
ברגע שאמא הניחה את השפופרת, רציתי לשאול אותה, אבל היא הקדימה ואמרה: אבא הלך... שאלנו לאן?
היא חזרה ואמרה: אבא הלך... אבא מת... מיד נעשנו גם אנחנו לבנים וצער רב היה לנו.
אבא עזר לנו תמיד להכין שעורים, היה מטייל אתנו... אבא היה עושה כלים יפים במו ידיו והיה מרשה לנו לשחק בהם.
הרבה דברים יפים עשה אתנו אבא...
לעולם לא נשכח אותו!
יהי זכרו ברוך!
רקפת