טוראי משה "מואיז" מושקטל ז"ל

ליל ה- 19 באוקטובר
חטיבת 'עודד' פתחה בשעה 21.00 בהתקפה על משלטי 'דרך בורמה' המצרית, אך זו נכשלה כבר בתחילתה.
התקפת גדוד 52 על חוליקאת נדחתה ללילה הבא, לפי בקשת מפקדו, כדי להשלים סיורים, תכנון והכנות.
19 באוקטובר
גורם הזמן החל לתפוס מקום חשוב, משום שמועצת-הביטחון של האו"ם התכנסה וקיבלה החלטה על הפסקת-אש. ממשלת ישראל השהתה תשובתה כדי להרוויח זמן לשם השלמת המבצע.
באזור ה’טריז’ גברה התחבורה הערבית, הודות לדרך עוקפת שהתקינו ממערב לכפר. בצהריים הותקף מטה הגדוד ממטוסים מצריים ובחסות ההתקפה עברה בכביש שיירה גדולה. הוחלט לתפוס את הכפר בית-חנון עצמו, כדי לחסום בפועל את נתיבי התנועה.
ליל 20-19 באוקטובר
הגדודים 52 ו-54 יצאו לתקוף את משלטי חוליקאת, בהנחה ברורה כי זו עלולה להיות ההזדמנות האחרונה לפרוץ את הדרך לנגב. על ששת המשלטים הגן גדוד מצרי. הקרב החל ב- 22.45 ובסיומו נכבשו כל המשלטים והכביש לנגב נפתח, לאחר ארבעה חודשי ניתוק!
במקביל נערכה עוד התקפה על משטרת עיראק-סויידאן. תחילה הופצצה המשטרה מהאוויר, ובשעה 23.00 תקף הכוח, שכלל מחלקה מגדוד 51 ('גבעתי') בסיוע מקלעים וסוללת תותחים. גם התקפה זו נכשלה והמשטרה נותרה בידי המצרים.
גדוד 7 מחטיבת הנגב וגדוד 82 מחטיבה 8 הועברו דרך משלטי חוליקאת - בעוד הקרב לכיבוש המיתחם בעיצומו (!) - לאזור שובל, כדי להתכונן לכיבוש באר-שבע בלילה הבא.
הגדוד השלישי ('יפתח') תפס את הכפר בית-חנון ללא התנגדות.
ניסיון לכבוש את משלט 'העץ' נכשל, לאחר ששתי המחלקות שתקפו אותו ספגו אבידות ונאלצו לסגת.
20 באוקטובר
הכוחות שהגיעו בלילה לנגב פוזרו והוסוו במשך היום באזור משמר-הנגב. כוחות הסיוע התארגנו בסביבת חצרים. במשך היום הושלמו ההכנות ופקודות-המיבצע ניתנו במיפקדת חטיבת הנגב בשובל.
התקפה של פלוגה מהגדוד הראשון על משלט סעד נכשלה.
ליל 21 באוקטובר
תחילת ההתקפה על באר-שבע נקבעה לחצות, אך קשיים בריכוז הכוחות דחו אותה לשעה 04.00 .
בשעה זו החלה הפגזה על העיר. הגדוד התשיעי, שתוגבר ביחידת 'הקומנדו הצרפתי' ובפלוגה מהגדוד השביעי, החל בהתקפה. הכוח כבש במשך היום מספר שכונות.