קיבוץ יד מרדכי, השוכן בצד הכביש לעזה, נוסד בשנת 1943 בידי בוגרי תנועת "השומר הצעיר" בפולין. בראשית מלחמת העצמאות הותקפו השיירות אליו, ובחודש מרס 1948 נותק הקיבוץ למשך שבועיים. מגיני הקיבוץ ביצעו פעולות נגד התחבורה הערבית מעזה ליפו, וב-13 במאי ננטשו הכפרים הערביים הסמוכים לקיבוץ, והאזור כולו נכבש על-ידי חטיבת "הנגב".
הצבא המצרי פלש לישראל בבוקר 15 במאי 1948, וכוחו העיקרי נע צפונה בציר כביש החוף, ויעדו - אזור תל אביב. ב-19 במאי החל מתקדם מעזה למג'דל (מקומה של אשקלון היום). קיבוץ יד מרדכי חלש על קטע כביש זה, ובו-ביום פתחו אפוא המצרים בהתקפה עליו. על הקיבוץ הגנו 90 גברים ו-20 נשים (ילדי המשק ורוב הנשים פונו). פרט לחברי הקיבוץ היו במקום שתי כיתות מחטיבת הפלמ"ח "הנגב". הכוח המצרי כלל גדוד, שהסתייע בשתי גונדות בעלות 16 קנים של תותחי 25 ליטרות, פלוגת שריוניות ומטוסי קרב. המצרים הצליחו לכבוש את מוצב הפילבוקס (המצדית), שניצב מדרום לקיבוץ וחלש עליו; אך כשניסו לפרוץ לחצר, נהדפו באבדות כבדות. למחרת תקפו המצרים את עמדות הקיבוץ חמש פעמים, אך כל ההסתערויות נהדפו. מצבם של המגינים היה חמור: 16 לוחמים נפלו, והיו פצועים רבים, שלא ניתן היה להעניק להם טיפול נאות. המצרים המשיכו להפגיז ולהפציץ את המשק, והקיבוץ נהרס כמעט עד היסוד. ביום הקרבות השלישי הצליחה מחלקת תגבורת של הפלמ"ח לחדור לקיבוץ והביאה עמה תחמושת ומטול "פיאט". עם זאת נמשך הירי של המצרים, ומספר הנפגעים עלה.
ב-23 במאי החליטו המצרים לכבוש את יד מרדכי בכל מחיר. הם הטילו אפוא למערכה שני גדודי חי"ר, גדוד תותחי שדה, פלוגת שריוניות וטנק בינוני. הטנק הצליח לפרוץ את הגדרות, ובעקבותיו חיילים מספר. צוות הטנק היסס להתקדם, ובאותה עת התקדמו לעברו מגינים וניסו להשמידו במטול ה"פיאט", ברימונים ובבקבוקי מולוטוב. כל הנסיונות הללו נכשלו; לבסוף הסתער אחד מחברי המשק על הטנק עם רימון כפול ופגע בו, ותוך כדי כך נפצע פצעי מוות. הטנק נבלם, צוותו נמלט, והמצרים פתחו בנסיגה כללית, כשהם מותירים אחריהם הרוגים ופצועים רבים.
העיכוב בכיבוש יד מרדכי לא הלם את תוכניות הפיקוד המצרי, וזה הורה למפקד חיל המשלוח לכבוש את מג'דל עד 24 במאי. לפיכך נע הגדוד המצרי, שפעל מצפון ליד מרדכי, למג'דל בליל 24-23 במאי, ויציאתו הקלה על פלוגה מחטיבת "הנגב" להגיע לקיבוץ כדי לפנות את הפצועים ולהשאיר במקום מחלקת תגבורת. עם זאת העריך מטה האזור, כי כוח המגינים דל כדי לעמוד מול התקפה רצינית נוספת, ולכן הורה על נסיגה. לקראת שחר 24 במאי נסוגו אפוא המגינים על נשקם, ציודם ותחמושתם דרך קווי האויב לקיבוץ גברעם. המצרים לא ידעו על הפינוי והמשיכו להפגיז את הקיבוץ, ורק בצהרי 24 במאי חדרו לתוכו.
עמידת הגבורה של מגיני יד מרדכי במשך שש יממות רצופות שיבשה את תוכניות המצרים. היא אפשרה לחטיבת "גבעתי" להשלים את ההכנות לקידום הפלישה, וכך לבלום בסופו של דבר את התקדמות המצרים.
ביום 5 בנובמבר 1948, במסגרת מבצע "יואב", שחרר גדוד 55 מחטיבת "גבעתי" את יד מרדכי. חברי הקיבוץ שבו לאדמתם, ועד מהרה הפכו את משקם ההרוס ליישוב פורח. במקום הוקם שחזור מלא של המערכה, שהיתה לסמל לעמידת היישובים במלחמת העצמאות. הוא כולל דמויות של חיילים, דגמים של רכב משוריין ונשק, שהיה בידי המגינים בעת הקרב.
מאת ד"ר אריה יצחקי.