* מידע נוסף
תפריט נגישות

ניסים אלהרר ז"ל

האסון במוסך הרכבת

דברי סאמי כהן ביום השלושים לאירוע

אלבום תמונות

אנו מתכנסים כאן היום, עצובים, עייפים ושקטים, להיפרד מכם, עובדים יקרים. מכל אחד מכם באופן אישי ובאופן החברי המייחד שעטף אותנו בטרם האסון.

היינו משפחה אחת, משפחת הרכבת, שהניעה גלגלי שגשוג וקידמה, שהביאה בשורה לחוזק ויכולת טכנולוגית, משפחה אחת גדולה עוטפת ומחבקת, מושיעה בימי אבלות וחולי ושמחה בימי חג ומסורת.

בשעה תשע בבוקרו של אותו יום ראשון עצרו הגלגלים מלכת, קרסו ענפיו הגדולים של עץ המשפחה הזה, וקול נפילתם צורם ומייסר. קול נפץ אדיר בא משמים ובאחת קטל אתכם, חברים ועובדים יקרים. טיל אויב שנשלח ביד זדון עקשנית ורעה עצר כאן את מלאכת התיקון ההומה, את רעש שקשוק המתכות, את חריקת הברגים הנסגרים בחוזקה סביב חלקי הרכבות.

השאון, העשן וריח המוות עדיין באפנו, ואף אם חזרנו להניע את גלגלי הרכבת עדיין הצער והאבדון מכים בנו בכל פעם מחדש.

חברינו הנופלים, עובדים מסורים, עמיתים מטי שכם וחרוצים לעבודה המאומצת המתבצעת ברכבת ישראל. היום נשבעים אנו כי לעד נזכור אתכם, חברים ורעים.



• לעד נזכור את חיוכו היפה, המעוטר בגומות חן, של נסים אלהרר, את רוחו הטובה והשמחה שהביא, היכן נמצא עוד שילוב נדיר כל כך של מקצועיות נדירה ושובבות חיננית. חיוכך וחזונך להצטיין יישמרו בליבנו לעד.

• נזכור את שמואל בן שמעון, רענו הוותיק. מקצועי ושנון עם חיוך הקבוע על פניו ושלא מש ממנו עד יומו האחרון. באותו יום ראשון ארור חזר שמוליק אחרי חופשת לידה - ימים מספר לפני כן חבק בן חדש לו ולרעייתו. יגדל הילד ויידע, כי עליו להתגאות לעד באביו היקר.

• נזכור את חדות לשונו וחריפות שכלו של עשהאל דמתי, חבר ותיק במחלקה. מבטו העז, ועיניו הגדולות, כאילו רוצות הן לבלוע את כל העולם, יחקקו על לוח ליבנו הדואב.
• לא נשכח את רפי חזן, את צניעותו ומסירותו ללא גבול, את השלווה השקט והכבוד שהעניק לכל חבריו. רק לפני שבועות ספורים נישא לבחירת ליבו, והנה נקטף מאיתנו בטרם עט.

• נשמור תמיד את זכרו של ראובן לוי. מסירותו לעבודתו, כמו גם לבנו אלמוג, הייתה ייחודית ומיוחדת, נכונותו לעזרה בכל מצב והאופטימיות הנדירה שלו ילוו אותנו ויהיו נר לרגלינו.

• ננצור בליבנו את נימוסיו ונעימות הליכותיו של דניס לפידוס, לגבר צעיר יפה תואר זה צפינו גדולות. חריצותו ומסירותו לעבודה הדהימה תמיד את כולנו. גם אם לא היה עימנו תקופה ארוכה יישמר לדניס מקום גדול בליבנו, ואישיותו תהווה מופת ודוגמה לכולנו תמיד.

• נזכור תמיד את שלומי מנסורה, שבחיוך רחב עזר כל אימת שיכול היה לחבריו במחלקה, כשם שעזר לאמו במילוי כל צרכיה ובמחסורה בשנת האבל הקשה על מות אביו, עוד בטרם הסתיימה שנת האבל נגדעו חייו של שלומי באבם, והוא הותיר את כולנו המומים וכואבים.

• נזכור את הצימאון לידע של דוד פלדמן, את השקט, הרצינות והחביבות שלו. נבכה כולנו עם כלתו של דוד, עמה היה אמור להתחתן בקרוב, על אובדנה, ונתאבל על זיו עלומיו שאבד.



עומדים אנו כאן ובליבנו הכואב אהבה וגעגועים, אך גם תקווה, אולי הלכתם מאתנו בגופכם, אך רוחכם תשרה עלינו לעד ותלווה אותנו בכל אשר נפנה. עד יומנו האחרון תחיו בלבנו.

נמשיך להיות יד תומכת וכתף למשענת למשפחות, לרעיות, לילדים, להורים ולעשרות החברים. אנחנו כאן לנחם ולהביא מזור, כמו גם להשיב את תנועת הרכבות לסדרה, מעין צוואה שכתבו שמונה אנשי המוסך הזה באותו בוקר בו עצרו גלגלי הרכבת מלכת, יהי זכר הנופלים ברוך.



סאמי כהן, סמנכ"ל צי נייד ברכבת ישראל, שימש בזמן האירוע מנהל אגף תחזוקת נייד.

בניית אתרים: