אחי
המילה הכל כך טריוויאלית מקבלת אצלי, מאז לכתך מאיתנו משמעות חזקה הרבה יותר. היא כוללת בתוכה את כל חוויות הילדות, זכרונות הנעורים והבגרות, וכנראה גם הקשר האישי הכי חזק שהיה לי עם מישהו.
תמיד היית בשבילי דבר מובן מאליו, ידעתי תמיד שאם אני זקוק לעצה טובה, ראיית נקודה מסוימת מבחינה הלכתית או סתם התלבטות אישית תמיד אתה במקום ומייעץ לי, כמו היית בשבילי אח גדול, ולמרות שלא תמיד הסכמתי לחלוטין עם עמדתך, הרי שתמיד הערכתי את דעותיך, עמדותיך הכל כך בהירות והנטועות בצורה כל כך עמוקה בקרקע ההלכה והמציאות. כל פעם שאני שומע את שמך - אבינעם, הלב מתכווץ.
אחי היקר והאהוב, הגעגועים אליך הם הדבר הכי קשה שאנחנו חווים מאז לכתך, אך הודות לדרכך האמונית שהיתה כל כך חזקה, אמא אבא ואני מקבלים מכך כוחות להמשיך הלאה בידיעה, שזהו הדבר שהיית רוצה שנעשה, ובידיעה שמה שקרה, קרה עקב חשבונות שלנו אין השגה בהם ואין לנו אלא לקבל עלינו את הדין.
אני מאמין שישיבתך תחת כסא הכבוד מלמדת זכות גדולה על עם ישראל ותפעל את פעולתה אצל אבינו שבשמיים.
אבינעם - בשבילי היית יחיד ומיוחד וחסרונך לא ימלא לעולם.
אחיך
שגיא