חנוכה התשנ"ט - קורס מכי"ם בביסל"ח 906.
קר מאוד, יורד גשם והאוהל נוזל. הפ"פ מביאה חבילות ומכתבים, אוכל מההורים, דפק"ש מהישיבה ומכתב מ...אבינעם.
ההווי מהישיבה, הלימוד עם הרבנים, והתנצלויות שלא הספיק ללמוד רעיונות על חנוכה, ולכן רק כמה נקודות קטנות, ו"אידך זיל גמור"...
אבל פטור בלי כלום אי-אפשר, ולכן משהוא על גבורה מפי נחמיה תמרי ז"ל: "גבורה היא התמדה"!
וקישור אליי, ולמעבר של בחור ישיבה לצבא וחזרה.
וכמובן עקיצה גולנצ'יקית בשיר לחנוכה (במנגינת "נר לי דקיק"):
צ'נף לי, צ'נף לי, צ'נף לי דקיק למה המצנח נשאר בתיק גם הרזרבי לא נפתח על הרצפה אני נמרח
חנוכה התש"ס - נמצא בחברון עם חיילים. קר מאוד מאוד.
מכתב מאבינעם, שרק הכתב על המעטפה מעלה חיוך, וכשפותחים ומתחילים לקרא הוא רק מתרחב:
איך אפשר להיות צנחן שיהודה המכבי היה גולנצ'יק?!
איך אני יודע? היה לו כד שמן קטן "בעודפים" - ספרים!
ושוב פעם התנצלות שאין זמן לכתוב, ודרך אגב מכניס ענינים ומסרים לחג.
חנוכה התשס"ג - מילואים בצאלים. קר, אבל לא נורא.
אבל קר מאד בלב, אין מי שישלח מכתב מהישיבה ("שעברה" מחיספין להר המור), אין מי שיצחק על צ'נפ, למרות שאנחנו כבר במילואים, אין מי שיזרוק הערה צינית ויעלה חיוך בפנים ושמחה בלב, אין מי שיעלה בדרך אגב ובקלילות רעיונות רציניים של עומק ופנימיות.
אבינעם, באחד המכתבים כתבת לי שאלי שינפלד אמר לך שבעצם כתיבת המכתב לחייל מראה על יחס ומעלה חיוך על הפנים.
אתה ואלי כל-כך צודקים!
בכל פעם שהיה לי קשה בצבא מבחינה מורלית הגיע המכתב שלך ורומם אותי. ועכשיו, עכשיו כבר אין מכתבים ושיחות טלפונים.
אין כלום, כי אתה אינך.
אבינעם, אתה כל כך חסר.
היית חסר כשהתארסתי, היית חסר במעגל של החבר'ה מקרית אתא בחתונתי, אתה חסר בטלפונים ביום שישי, ואתה חסר בשבתות אצל ההורים בקרית אתא.
אבל דמותך חקוקה אצלי לנצח, ועירית - אשתי האהובה, יודעת עליך הרבה, למרות שהיא לא ראתה אותך, וגם אתה לא אותה, אבל ידעת עליה ממני.
אבינעם, אי"ה כשילדי יגדלו ואספר להם על דמויות מופת, על אנשים מיוחדים שהיו בתוכנו, ויש שאיפה להיות כמותם - אתה תהיה אחד מהם.
תהווה דמות המדריך בבנ"ע לחיקוי
תהווה דמות המאגיטט המורעל בצבא (למרות שהיית גולנצ'יק)
תהווה דמות התלמיד השוקד על לימודו ובניית אישיותו בישיבה
תהווה דמות החבר האוהב, התומך והמוערץ.
אסיים כמו שהיית מסיים כל מכתב ב-שלך אבינעם
שלך איתמר גוטמן