יעקב שלא ישוב עוד
ריחות אביב מתדפקים על החלונות,
פריחת הדרים ופרחי יסמין
אבל, הידיים קרות
הרגליים כבדות
ולצאת לא רוצים, לא מסוגלים.
הראש תמיד חושב עליך,
על חייל צעיר שבן 20 נקטף
חייל צעיר שמת ולא ידבר עוד
ובכל זאת ישמע קולך,
בחלל הבית שדמם.
יש לך דומייה המדברת בעדך בלילות.
ריחות אביב מתדפקים על החלונות,
ריחות אביב שלא תריח לעולם עוד.
אוהבת לנצח
מירי.