סמל יעקב אבני ז"ל

את הפצע שבלב, מי ירפא?
את הריקנות הזאת, מי ימלא?
איך היינו אוהבים ותראה מה שקרה,
גורל אכזר לי אותך לקח.
תמונה ועוד תמונה באלבום עברת,
דמעה ועוד דמעה זולגת,
רוצה רק אליך נשמה,
לו רק ידעת כמה אתה חסר כאן,
מדמיינת את פנייך ורואה אור,
חושבת איך אתה כאן לא איתי ורואה שחור,
מנסה לעכל אך לשווא הניסיון,
כי בחור יפה וטוב כמוך קשה לתאר במקום כזה.
רק הנשמה יודעת גודל הכאב,
שמיום ליום הוא רק גדל,
רוצה לומר לך הרבה דברים,
מגודל הכאב אין לי מילים.
מנסה להתמודד להיות חזקה,
כי אני חושבת מה הייתי רוצה אם היה ההפך,
אבל קשה, קשה יותר להתמודד,
מעדיפה הייתי למות איתך,
בידיעה שלפחות אהיה איתך שם בעולם האמת,
ולא כאן להשאר לבדי עם כל הזכרונות המתוקים,
כל התאריכים, ימי ההולדת והתאריך שלנו,
שבו היינו כל-כך שמחים ומאושרים,
נשאר לי פה להיות לבד עם כל הזכרונות,
ואת תמונתך לנשק עם הרבה כאב,
שאותו אי אפשר לתאר במילים,
רוצה רק איתך לחיות לעולמים.