12/10/2004
שלום לך דקל ילדי, שנה נוספת חלפה שלוש במניין והגעגועים אליך כה רבים.
היכן שאלך ולאן שאגיע אתה איתי צמוד, אל תדאג אני שומר עליך ולא עוזב אותך בכלל במיוחד כשאתה ניצמד אליי כמו ילד קטן שפוחד לאבד את אביו.
אני כאן ואיתך כל שבוע יחד עם אמך ואחיותיך כאילו אתה עדיין שוכב בבית החולים ואני באים לבקר אותך ולא עוזבים אותך לרגע.
אך מה, ובזה הכאב והצער שאתה נמצא פה, ואיננו.
ולא יכולים לראותך מקרוב ולהביט בפניך כשחיוכך התמים מלווה אותנו תמיד.
במשך השנה שחלפה לא השתנה מאומה עולם כמנהגו נוהג והכל נישאר כרגיל חלק מחבריך הטובים כבר הפסיקו לבקר אותנו כמו בהתחלה, נשארו מתיי מעט שעדיין שומרים לנו אימונים. אך אנו מתגברים גם על זה ועוברים על סדר היום כאילו לא קרה דבר.
אני מקווה שהחברים שלך לפחות יזכרו ויזכירו אותך תמיד.
דקל נשמה שלי אחיניותיך כבר גדלו ושתיהן לומדות בבית- ספר. טל לומדת בכתה ג' וליאור בכתה א' וכמובן שהן תלמידות טובות, ומתגעגעות אליך הרבה ומזכירות אותך כל העת ולא עוזבות את חדריך כשהן בביתינו ואוהבות לישון בו תמיד.
דקל הלילה אחריי חצות יש לך יום הולדת כן, נולדת הלילה לפני 24 שנים וחבל שאתה הוא בעל השמחה שאמור היית להיות איתנו אינך ברגע זה כדיי לראות את המעמד המרגש והכואב שנכפה עלינו.
לידיעתך דקל עברנו כבר לדירה חדשה לפניי חודשיים ואפילו שסיפרנו לך אז אנחנו מדגישים זאת שוב כדיי שרוחך הטובה תהיה שרוייה בביתינו החדש ושתרגיש כמו בבית שלך כשהיית עדיין איתנו.
אמנם התחושה שלנו לדירה הינה מעורבת שגם שמחה וגם עצב בה, אך זה טבעי ואין מה לעשות. עברנו את החגים האחרונים בעוגמת נפש קשה כשאנו יודעים שזה סמןך לפגישותינו איתך במקום הזה,
וכנראה נעבור את זה כל שנה ללא שינוי.
ולבסוף בני שמור על עצמך חזק היכן שאתה נימצא ואל תדאג אנחנו נמשיך וניפקוד אותך בכל שבוע כרגיל.
שלום לך דקל ילדי ושתהיה מנוחתך עדן.
אוהבים אותך אבא אמא אחיותיך וכולם.