דקל שלנו!
אין מילים שיוכלו לתאר את הכאב.
זאת המערבולת שבבטן והראש שמסתובב.
מנסים לעקל את רוע הגזרה.
לא, זה לא יכול להיות זה לא קרה!
הבדיחות, הציניות, ההליכה הקופצנית,
המחשב ה-D.V.D ואבא אני לוקח את המכונית.
21 שנים מחייך נתת לנו,
את כל הטוב שבך חילקת לנו,
איך אפשר לומר שלום ולא להתראות,
שממך ישארו לנו רק תמונות ומזכרות.
רק בשבת חגגנו לך יום הולדת,
כל החברים והמשפחה האוהבת,
ראינו בעינך את השמחה וההתרגשות,
לקחת את החיים כל כך בפשטות.
דקל תאמר לנו מה עושים?
איך את החים האלה אנו ממשיכים?
איפה אתה ואיך אתה מרגיש?
הכל קרה בזמן חופשתך על הכביש.
ובשניה אחת נדם לבך,
וחלק מלבנו נדם איתך.
דקל אנחנו אוהבים אותך!!!
כלנית