הגבעה שעליה שכנה 'חירבת מחאז', ממזרח לכביש המוליך לבאר-שבע, מדרום לפלוג'ה (קריית-גת היום), שימשה במלחמת העצמאות משלט חשוב, אשר חלש על הכביש ועל שדה-התעופה 'אבק' שליד רוחמה.
בסוף יולי 1948, בעת ההפוגה השנייה, היה הנגב מנותק ממרכז הארץ, כתוצאה משליטת המצרים על כביש מג'דל-פלוג'ה.
לפני מבצע 'יואב' התבצעה החלפת החטיבות בנגב - חטיבת 'יפתח' ירדה לנגב, תוך הסתננות דרך הקווים המצריים במסגרות של פלוגות ואף מחלקות, רגלית ובכלי-רכב. חטיבת הנגב הוצאה ממנו להתארגנות במרכז הארץ - באמצעות טיסות שנערכו משדה-התעופה 'אבק'.
המצרים גילו את מקומו של שדה-התעופה, שביטל למעשה את המצור שהטילו על הנגב. לאור מידע שהתגלה, עלה חשש שהמצרים ינסו לפגוע בתיפקוד השדה, ואולי אפילו ישביתו את פעילותו, על-ידי תפיסת מוצבים וקידום ארטילריה אליהם. הוחלט לשנות את השיטה לאבטחת השדה וסביבתו, כדי למנוע אפשרות שהמצרים יתפסו את התלים שנמצאו באזור וינסו לתקוף מהם את השדה ואת המטוסים הגדולים, מסוג 'סקיימאסטר', שחיל-האוויר החל להפעיל בשדה-התעופה 'אבק 1'. המצרים ראו בקשר האווירי בין הנגב לצפון הארץ הפרת ההפוגה וסיכון עבורם, משום ש"הרכבת האווירית" עלולה להביא להתקבצות כוח צבאי גדול בנגב. מכאן נחישותם להוציא את שדה התעופה מכלל שימוש.
האלוף יגאל אלון, מפקד חזית הדרום, פקד על מח"ט 'יפתח', מולה כהן, להגן על המינחת מפני התקפה קרקעית. המח"ט קבע כי הגדוד השלישי יתפוס משלטים בצד הדרך מפלוג'ה לבאר-שבע.