(מתורגם מרומנית)
יקירי!
קבלתי מכם 2 מכתבים לפי כתבתי והמיועדים לנורברט. מלבד מכתב יחיד מנורברט לא קבלתי דבר. אני מחכה לידיעה ממנו על מקום המצאו עתה על מנת להעביר אליו את המכתבים. הדאר פועל בעצלתיים ואיני מתפלא שמכתבכם שנשלח בפברואר הגיענו רק לפני כמה ימים. ומכתבכם מחודש מרץ, קיבלתי בסוף החודש. אני, כמובן, כתבתי לכם לפני ואחרי קבלת מכתבים אלה. באשר לנורברט, אני מתענין בעזרת חבר שיסע לרעננה מקום שכונם של עולים חדשים. איני יודע אם הוא נמצא בארץ או עודנו בקפריסין. בימים אלה אדע בברור ואז אודיע לכם.
עדיין לא קבלתי כל אישור מצדכם על קבלת 2 ל"י אשר ... חייב לי אותם וצריך להמציאן לכם. נא לאשר קבלתם.
ודאי משמחת גם אותכם ההכרה במדינת ישראל. אחרי גלגולים רבים בכל פינות העולם חלק מעמנו מצא לעצמו מקום מנוחה לאחר ההכרה בישראל. אך הכרה זו לא באה בקלות, ובאשר למנוחה, אשר פרושה שקט - שקט זה צריך להכבש ויכבש באבדות קלות או כבדות. מאבקנו כיום הוא מאבק של הפיכת הכרזה זו לממש. והלוחמים הם החלוצים הותיקים וילדיהם - הדור החדש שקם וחונך בצורה מורלית נעלה. חנוך זה כוון לקראת מאבק לכבוש מדינה זו ויכול אני לומר שהצליח. האויב סבל אבדות רבות וקשות, המאבק אינו שוה מבחינת נשק, אך בחומר האנושי והטקטיקה שלנו - לא יוכלו לנו כל מדינות ערב.
רק עוד שבוע יהיה המאבק בלתי שוה עד אשר יגיענו הנשק. אנו נשליט שקט, והערבים יברחו כשם שברחו פעמים רבות לפנים ואנו יחד עם העולים החדשים נתחיל בבנין המולדת לקראת עתיד טוב יותר.
באשר אלי, אין לי רבות לכתוב לכם. הקבוץ בו אני נמצא לא הותקף עד כה על ידי הערבים היות ופה בגליל כוחותנו חזקים יותר ובינתיים הצבא הלבנוני אשר תקף בכונה לפרוץ מעבר לגבולתינו נסוג תוך אבידות קשות.
קבלת תמונתו של נורברט וקרובתי הקטנה משמחים אותי מאד.
במכתבים הבאים הייתי רוצה למצוא תמונות אחרות. כתבו לי כל אחד בפרוטרוט.
בנשיקות
בן ציון
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח