הקרב על "הבניאס" - גבעה נמוכה, תלולית, דמות קשת שטוחה, מעוטרת שיחים. הכפר בצל הגבעה, הנחל לא רחוק ולא רחוק הגשר. נקודה חשובה בעומק קווי-האויב...
היחידה יצאה לפעולת הריסת גשרים על הבניאס... בדרך על שפת הבניאס נפגע יהושע, שכונה ישק'ה מכדור בעורק הראשי של המיפסעה, וכשביקשו לחבוש אותו סירב, ביקש שיעזבוהו בשטח והוא יטפל בעצמו. אך, כשהיחידה חזרה, פגשה אותו ללא רוח חיים, כתוצאה מאיבוד דם רב. זו היתה פעולה נועזת, כדי למנוע התקפות על ישראל ולהציל את הגליל.
הגדוד פעל לאורך הגבולות בגליל ויצא מידי לילה לפעולה ופשיטה. ישק'ה יצא לשתי פשיטות, בהן הצליחו להפתיע ולהכות את האויב מכה רבה. אחר יצא לפשיטה שלישית, שבה עלו על מארב ונסוגו. בפעולה זו, שמטרתה פיצוץ גשר הבניאס ומניעת פלישה לארץ - נפל.
הגדוד, שחבריו של ישק'ה הקימוהו, ידע לצעוד בקרבות על הכשלונות, הנסיגות והקורבנות עד סיום מלחמת השחרור, כי כאלה היו בחוריו - מסורים עד תום.
ישק'ה, היה בין החברים השקטים והבלתי מתבלטים בחברה, אך בכל החוגים מצא את מקומו, בגלל טבעו המיוחד וזיקתו החברתית.
בהיותו באשדות, היה עובד ביום בביהח"ר ובערב מתמזג בחיי החברה העליזים. בסימן זה של שמחת-חיים עמד גם בחדרו, שדייריו היו מ"נותני הטון" שבחבורה. חברים רבים בילו את חייהם בקבוצה ללא עול ותפקיד, פרט לחובתם בעבודה ובאימונים. ישק'ה, תמיד מצא לו תפקיד, ואפילו היה פשוט שבפשוטים - הקדיש לו ממיטב מרצו. אפסנאי - תפקיד פשוט הוא, אך ניתן גם אותו למלא בדרך, שיהיה חשוב בחברה, מלבד שידע לספק את צרכי החברים ולהסדיר את העניינים עם כל חבר, על אף המצוקה הכלכלית.
השעה, בה התאספו החברים לקבלת דסקית, היתה שעת קור-רוח ועליצות בגלל דאגתו של האפסנאי שלא להחסיר דבר, ותוספת מלה טובה שהיתה משלימה את החסר. כזה יהיה ישק'ה בתפקיד - מכיר את חשיבותו וממלאו בכל ליבו ומרצו.
במלחמה, היה מלא טענות למפקדיו - והרי ישק'ה מעולם לא התאונן - התלונן על שלא הרשו לו לצאת לפעולות במרחב עם כיתתו. פסח על גורמי הבריאות ושידל את כולם ואת הרופא, עד שהשיג אישור לצאת לקרבות. אז תמו הטענות, וישק'ה חזר לעליצותו, מאושר ומלא סיפוק, והנה באחת הפעולות הראשונות, בה יצא לקחת חלק פעיל - נפל, בעוד נפשו הענווה אך השוקקת למעשה, לא סיימה מה שרצתה לפעול.
ת.נ.צ.ב.ה.