חשבנו שזהו, פה זה נעצר
החיים שלנו לא ממשיכים מכאן
כי אי אפשר בלעדייך להמשיך
בלי החיוך המלווה אותך קדימה.
ישבנו עליך במקום שבעה ימים
רק שעה אחת כי זה היה ערב חג.
ובשעה זו כשכולם מנחמים
הם תופסים לי את היד ואומרים:
"את חייבת להמשיך ולהיות חזקה
כדי לחזק את ההורים ולהמשיך הלאה
אין מה לעשות אבל הזמן עושה את שלו"
זה היה מאוד כואב, מה הם מבינים?
באבדון שכזה על מה הם מדברים? להמשיך הלאה?
מי יכול? זה מעוזי שהלך הם בטח לא קולטים.
אך הבכי אחרי חודש יצא רק בחדרי חדרים
והדמעות יבשו, וההפך כשדיברנו עליך רק חייכנו.
לצערי כלומר כך כנראה באמת החיים
הם גם בלעדייך מעוזי ממשיכים.
כשהלכת היינו 5 ילדים
4 רווקים ואתה הבכור נשוי כבר שנה.
וכל זה היה רק לפני 9 וחצי שנים
ובזמן זה כשאתה במרומים
כולנו נישאנו ולכולנו ילדים
אודיה אשתך המקסימה התחתנה עם אחיעד
בחור מקסים ולהם 3 ילדים.
אמא ואבא הפכו לסבא ל-11 נכדים
ואנחנו הפכנו להורים ודודים
ואתה? אתה נשארת מאחור,
אצלך הזמן לא עשה את שלו
בן 22 נשארת, מבכור לקטן הפכת.
כנראה באמת אין מה לעשות, את הזמן אי אפשר להחזיר לאחור.
והימים עוברים והשעון ממשיך לתקתק
וממך נשאר בלבנו רק גל-עד
גל-עד עם המון סיפורים
עם המון נשיקות וחיוכים
גל-עד תואר עם מידות של מלאך
שמשם אתה אף פעם לא תשכח.
עוד מעט יום הזיכרון לחללי צה"ל
ושוב שמך יופיע על הקיר
עם כל אלה שאצלם נפסקו החיים,
עם כל אלה שבלעדיהם המשיכו.
חשבנו שזהו, פה זה נעצר
החיים שלנו לא ממשיכים מכאן
כי אי אפשר בלעדייך להמשיך
אך כנראה טעינו והמשכנו,
אני מצטערת שנשארת מאחור
אח שלי יקר בכור,
איתי אתה בכל מסלול
ותמיד תישאר אצלי בלב נצור.
אוהבת אותך ומתגעגעת מאוד
אחותך מילכה.